בנק ירושלים

בנק מסחרי ישראלי המתמקד במשכנתאות, פיקדונות, אשראי צרכני, מימון בנייה ושירותי שוק ההון.

בנק ירושלים בע"מ הוא בנק מסחרי ישראלי המספק שירותים קמעונאיים, משכנתאות, פיקדונות, חיסכון, אשראי עסקי, מימון בנייה ושירותי שוק ההון. הבנק נוסד בשנת 1963 ופועל כבנק מסחרי מאז 1998, והוא תאגיד בנקאי מפוקח בישראל וחברה רשומה למסחר בהבורסה לניירות ערך בתל אביב.[1][2][3]

היסטוריה ומעמד משפטי

בנק ירושלים בע"מ נוסד בשנת 1963 כחברה ציבורית בשם בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ.[1] שמו המקורי שיקף התמקדות במשכנתאות ובמימון פיתוח, התמחות שנותרה מרכזית בפרופיל שלו גם לאחר שהפך למוסד בנקאי רחב יותר. בשנת 1992 השלים הבנק הנפקה ראשונה לציבור של מניותיו, והפך לחברה הנסחרת בהבורסה לניירות ערך בתל אביב.[1] בשנת 1996 שינה הבנק את שמו לבנק ירושלים בע"מ, שהוא שמו המשפטי הנוכחי.[1]

הדוח השנתי של הבנק מציין כי הוא תאגיד בנקאי המחזיק ברישיון בנקאי לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, וכי הוא פועל כבנק מסחרי מאז 1998.[1] הדבר ממקם אותו במסגרת הרגולציה הבנקאית הישראלית ולא רק בפעילות של בנק למשכנתאות או חברת מימון. כבנק מסחרי, הוא מקבל פיקדונות, מעמיד אשראי ומספק שירותים בנקאיים הכפופים לדרישות יציבות, ניהול תקין והתנהלות החלות על תאגידים בנקאיים בישראל.

רשימת התאגידים הבנקאיים המפוקחים של בנק ישראל מזהה את בנק ירושלים כבנק שסמל הדיווח שלו הוא 54001.[2] לפיכך הבנק הוא חלק מהמערכת הבנקאית הישראלית הרשמית, הנתונה לפיקוח בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים. בנק ישראל מתאר את הפיקוח על הבנקים כפונקציה בעלת עניין ציבורי שנועדה לשמור על יציבותה והוגנותה של המערכת הבנקאית, לרבות הגנה על מפקידים, התנהלות תקינה והוגנות ביחסי הבנקים עם לקוחותיהם.[4]

בעלות ורישום למסחר

בנק ירושלים הוא בנק ציבורי הנסחר בבורסה. הדוח השנתי שלו מציין כי לאחר ההנפקה הראשונה לציבור בשנת 1992 הוא הפך לחברה הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[1] דף הפרופיל של הבנק עצמו מציין כי הוא בבעלות אקספורט השקעות, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב ונשלטת בידי משפחת שובאל.[3] הגילויים התאגידיים של הבנק מפנים את הקוראים לדיווחי הממשל התאגידי שלו לצורך פרטים נוספים על בעלי השליטה.[1]

הרישום למסחר מחייב את הבנק לפרסם דוחות כספיים ודוחות תאגידיים תקופתיים. ארכיון הדוחות הכספיים של הבנק כולל דוחות שנתיים ורבעוניים, וכן גרסאות XBRL וגיליונות אלקטרוניים למספר תקופות דיווח.[5] הדוח השנתי לשנת 2024 אושר לפרסום על ידי הדירקטוריון ב-18 במרץ 2025, והוא מכסה את בנק ירושלים בע"מ ואת חברות הבת שלו לשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2024.[1]

מעמדו של הבנק כתאגיד בנקאי נסחר מציב אותו בנקודת המפגש בין רגולציה בנקאית לבין גילוי בשוק ניירות הערך. הפעילות הבנקאית שלו כפופה למשטר הפיקוח של בנק ישראל, בעוד שניירות הערך שלו והדיווח שלו כחברה ציבורית הם חלק מתשתית שוק ההון הישראלית הרחבה יותר, הכוללת את רשות ניירות ערך, את מערכת ההפצה מגנא ואת הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מודל עסקי ומגזרי פעילות

בנק ירושלים מתאר את בסיס לקוחותיו ככולל משקי בית, תושבי ישראל ותושבי חוץ.[1] תחומי הפעילות העיקריים שלו כוללים משכנתאות, אשראי צרכני, חיסכון ופיקדונות, מימון בנייה למגורים, אשראי עסקי ופעילות בשוק ההון.[1] גם הפרופיל הציבורי של הבנק מציין כי הוא מתמקד במשכנתאות, הלוואות, חשבונות פיקדון לטווח ארוך ופתרונות חיסכון, מימון בנייה למגורים ואשראי קמעונאי לעסקים קטנים ובינוניים.[3]

הבנק מצהיר כי הוא מתמחה במתן פתרונות בנקאיים משלימים ללקוחות כל הבנקים, ללא קשר למקום שבו הלקוח מנהל את חשבון העובר ושב העיקרי שלו.[1] מיצוב זה שונה ממודל הבנק האוניברסלי הנשען בעיקר על יחסי חשבון שוטף. במקום זאת, בנק ירושלים מדגיש מוצרים שניתן למכור ללקוחות שעשויים לנהל את חשבונם העיקרי במקום אחר, כגון פיקדונות, משכנתאות, הלוואות ושירותים הקשורים לניירות ערך.

בדוח השנתי לשנת 2024 מתאר הבנק חמישה מגזרי פעילות מפוקחים עיקריים.[1] מגזר משקי הבית משרת יחידים פרטיים שאינם לקוחות המסווגים כלקוחות בנקאות פרטית. המוצרים במגזר זה כוללים הלוואות לרכישת דירות מגורים ונכסים מסחריים, הלוואות לכל מטרה המובטחות בדירות מגורים, הלוואות צרכניות, חשבונות עובר ושב, פיקדונות וחיסכון, פעולות בניירות ערך, כרטיסי אשראי וכרטיסים נטענים.[1]

מגזר הבנקאות הפרטית משרת יחידים שיתרת תיק הנכסים הפיננסיים שלהם עולה על 3 מיליון ש"ח.[1] המגזר העסקי משרת חברות בנייה, קבלנים, חברות נדל"ן, תאגידים, עמותות ועסקים קטנים ובינוניים.[1] במסגרת מגזר זה הבנק מספק שירותי בנקאות עסקית ומימון לענף הנדל"ן, לרבות ליווי פרויקטים לבנייה למגורים בשיטת הליווי הסגור ומימון לפרויקטים במסגרת תמ"א 38.[1]

הבנק מתאר בדוח השנתי שלו גם פעילות שוק הון וניהול פיננסי. התיאור הציבורי שלו והדוחות הכספיים מצביעים על כך ששירותי שוק ההון מהווים חלק מתמהיל הפעילות העסקית של הבנק, בעוד שפעילות הניהול הפיננסי כוללת ניהול מימון, נזילות ומאזן.[1][3][1] הבנק גם מוכר באופן שוטף תיקי משכנתאות לגופים מוסדיים כחלק מפעילותו העסקית, תוך שהוא ממשיך לשרת תיקים אלה בהתאם לתנאים המתוארים בדוח שלו.[1]

רשת סניפים והפצה

משרדי המטה של בנק ירושלים ממוקמים באיירפורט סיטי.[1] נכון למועד פרסום הדוח השנתי לשנת 2024, הבנק פעל באמצעות 19 סניפים הפרוסים ברחבי ישראל.[1] החטיבה הקמעונאית של הבנק מספקת שירותים באמצעות סניפים, מוקדים טלפוניים וערוצים דיגיטליים.[1] במגזר משקי הבית, הלקוחות מקבלים שירות באמצעות סניפים, אמצעים דיגיטליים ומרכז שירות לקוחות, לרבות שירותי IVR.[1]

לפיכך, מודל ההפצה של הבנק משלב רשת סניפים קטנה יחסית עם ערוצים מרוחקים ודיגיטליים. מבנה זה עולה בקנה אחד עם מודל עסקי המתמקד במוצרים מסוימים ולא בזיכיון ארצי של חשבונות עובר ושב בהיקף דומה לזה של הקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל. עם זאת, נוכחות הסניפים שלו מעניקה לו הפצה פיזית לצרכים של משכנתאות, פיקדונות, השקעות ושירות לקוחות.

מגזר משקי הבית של בנק ירושלים כולל גם פעילות בכרטיסים נטענים. הדוח השנתי מציין כי הבנק מנפיק כרטיסים נטענים תחת רישיון מאסטרקארד (MasterCard) לצרכים עסקיים שונים, תוך שימוש במודל Business2Business2Customer.[1] לפי הדוח, פעילות זו מתמקדת בעיקר בכרטיסים נטענים לתושבי חוץ ומשווקת באמצעות מפיצים שיש להם הסכמי הפצה עם הבנק ומספקים שירות לקוחות בקו ראשון.[1]

מיקומו במערכת הבנקאית הישראלית

המערכת הבנקאית הישראלית מרוכזת סביב חמש קבוצות בנקאיות גדולות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט לישראל והבנק הבינלאומי הראשון לישראל. הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות לשנת 2023 של בנק ישראל ציינה כי חמש קבוצות אלה החזיקו בכ-99 אחוזים מסך נכסי המערכת הבנקאית.[6] אותה סקירה זיהתה את בנק ירושלים ואת בנק דיגיטלי וואן זירו כבנקים עצמאיים מחוץ לחמש הקבוצות הגדולות.[6]

הקשר זה חשוב להבנת תפקידו של בנק ירושלים בשוק. הוא אינו אחת מהקבוצות הבנקאיות האוניברסליות הדומיננטיות, אך הוא בנק מסחרי מורשה בעל מקום מוכר במערכת הבנקאית המפוקחת. הדגש המוצרי שלו — משכנתאות, פיקדונות, מימון בנייה, אשראי עסקי ושירותי שוק ההון — מאפשר לו להתחרות בשווקים נבחרים תוך פעילות בקנה מידה קטן יותר מזה של חמש הקבוצות העיקריות.

הרשימה הרשמית של הבנקים המפוקחים של בנק ישראל כוללת את בנק ירושלים לצד הקבוצות הגדולות וכמה בנקים נוספים, ובהם בנק דיגיטלי וואן זירו, בנק יהב, בנק מסד, מרכנתיל דיסקונט ובנק אש ישראל.[2] רישום זה הוא מזהה רגולטורי תמציתי: הוא מאשר שבנק ירושלים הוא בנק מפוקח, ולא רק נותן אשראי חוץ-בנקאי או מתווך השקעות.

פרופיל פיננסי

לשנת 2024 דיווח בנק ירושלים על סך נכסים של 23.315 מיליארד ש"ח, סך התחייבויות של 21.862 מיליארד ש"ח והון עצמי של 1.453 מיליארד ש"ח על בסיס מאוחד נומינלי היסטורי לצורכי מס.[1] הבנק דיווח על רווח נקי של 154.7 מיליון ש"ח בשנת 2024, לעומת 134.6 מיליון ש"ח בשנת 2023 ו-163.9 מיליון ש"ח בשנת 2022.[1]

המאזן התמציתי של הבנק בלבד ל-31 בדצמבר 2024 דיווח על מזומנים ופיקדונות בבנקים בסך 5.056 מיליארד ש"ח, ניירות ערך בסך 1.497 מיליארד ש"ח, אשראי ברוטו לציבור בסך 14.403 מיליארד ש"ח ואשראי נטו לציבור בסך 14.304 מיליארד ש"ח לאחר הפרשות להפסדי אשראי.[1] בצד ההתחייבויות דיווח הבנק על פיקדונות הציבור בסך 20.933 מיליארד ש"ח, פיקדונות מבנקים בסך 47.8 מיליון ש"ח, ואגרות חוב ואגרות חוב CoCo בסך 250.7 מיליון ש"ח.[1]

דוח הרווח וההפסד מציג את תלותו של הבנק הן בהכנסות מריבית והן בהכנסות שאינן מריבית. בשנת 2024 דיווח הבנק על הכנסות ריבית בסך 1.320 מיליארד ש"ח, הוצאות ריבית בסך 809.7 מיליון ש"ח והכנסות ריבית נטו בסך 510.5 מיליון ש"ח.[1] העמלות הסתכמו ב-202.8 מיליון ש"ח, וסך ההכנסות שאינן מריבית עמד על 258.5 מיליון ש"ח.[1] הוצאות תפעול ואחרות הסתכמו ב-592.5 מיליון ש"ח, והבנק דיווח על רווח נקי של 154.6 מיליון ש"ח על בסיס הבנק בלבד.[1]

מבנה המאזן מדגיש את תפקידם של פיקדונות הציבור כמקור מימון מרכזי. פיקדונות הציבור בסך 20.933 מיליארד ש"ח ייצגו את רוב ההתחייבויות המדווחות בסוף 2024.[1] צד הנכסים של הבנק התרכז באשראי לציבור, מזומנים ופיקדונות בבנקים, ניירות ערך והשקעות בחברות מוחזקות.[1]

דירוגי אשראי ומימון משוק ההון

הדוח השנתי לשנת 2024 של בנק ירושלים מציג דירוגי אשראי של S&P מעלות ושל מידרוג. נכון ל-31 בדצמבר 2024, S&P מעלות דירגה את החוב הבכיר של הבנק — פיקדונות לטווח ארוך ואגרות חוב — בדירוג ilAA- עם תחזית שלילית, בעוד שמידרוג דירגה את אותה קטגוריה Aa2.il עם תחזית יציבה.[1] אגרות החוב הניתנות להמרה מותנית של הבנק, סדרה 17, דורגו ilA- על ידי S&P מעלות ו-A2.il(hyb) על ידי מידרוג.[1]

הדוח מציין כי S&P מעלות אשררה את דירוג ilAA- של הבנק ב-2 במאי 2024 למרות סיכונים גאו-פוליטיים מוגברים, כאשר התחזית נותרה שלילית.[1] עוד נכתב כי מידרוג הותירה את הערכת החוסן הפיננסי הפנימי של הבנק ברמה a1.il ב-27 ביוני 2024 ושמרה על דירוג הפיקדונות לטווח ארוך והחוב הבכיר ברמה Aa2.il עם תחזית יציבה.[1]

דירוגים אלה רלוונטיים משום שהבנק מגייס מימון באמצעות פיקדונות, ובמידה קטנה יותר באמצעות מכשירי שוק הון כגון אגרות חוב וניירות ערך הניתנים להמרה מותנית. דירוגים אינם ערובה לביצועים או לפירעון; הם הערכות של סוכנויות דירוג לגבי סיכון אשראי יחסי לפי המתודולוגיות שלהן. עבור בנק, הם גם משפיעים על עלויות המימון בשוק ועל תפיסות המשקיעים לגבי חוזק המאזן.

רגולציה ופיקוח

בנק ירושלים מפוקח כחלק מהמערכת הבנקאית הישראלית. בנק ישראל מציין כי הוא אחראי לפיקוח ולהסדרה של המערכת הבנקאית לפי סעיף 4(7) לחוק בנק ישראל.[4] החזון המוצהר של הפיקוח על הבנקים הוא לקדם את האינטרס הציבורי באמצעות שמירה על יציבותה והוגנותה של המערכת הבנקאית דרך פיקוח מקצועי, מתקדם ושקוף.[4]

מבחינת בנק ירושלים, פירוש הדבר הוא עמידה בכללי יציבות, בדרישות דיווח, בציפיות לניהול סיכונים ובתקני התנהלות החלים על תאגידים בנקאיים בישראל. הדוח השנתי של הבנק מציין כי דוחותיו הכספיים הוכנו בהתאם להוראות הדיווח לציבור שפרסם המפקח על הבנקים.[1] הדבר משקף את מסגרת החשבונאות והגילוי הייעודית החלה על בנקים בישראל.

הבנק חשוף גם לסיכונים רגולטוריים ומקרו-כלכליים. במסגרת הדיון שלו במידע צופה פני עתיד, הדוח השנתי לשנת 2024 מונה גורמים אפשריים העלולים לגרום לתוצאות בפועל לסטות מן הציפיות, ובהם אירועים כלכליים חריגים כגון מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה, התפתחויות במצב הביטחוני, שינויים בשיעורי ריבית, בשערי חליפין ובאינפלציה, אירועים ביטחוניים או פוליטיים, שינויים ברגולציה והתנהגות מתחרים.[1]

הקשר למערכות התשלומים והשווקים בישראל

כבנק מסחרי, בנק ירושלים פועל בסביבה הרחבה יותר של תשלומים ושווקים פיננסיים בישראל. בנק ישראל מסדיר מערכות תשלום וסליקה חשובות, בעוד שתשתית המגזר הבנקאי בישראל כוללת מערכות כגון מס"ב ושב"א. שירותי בנק ירושלים — חשבונות עובר ושב, פיקדונות, אשראי, כרטיסים ועסקאות בניירות ערך — תלויים בתפקודן של מערכות אלה, אם כי הגילויים הציבוריים של הבנק מתמקדים יותר במוצרי הלקוח שלו ובמגזרי הפעילות מאשר בתשתית של מערכות התשלום.

שירותי שוק ההון שלו והרישום שלו למסחר מחברים אותו לאקוסיסטם של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. ארכיון הדוחות הכספיים והדוחות הציבוריים שלו מספק מידע למשקיעים, לנושים, למפקידים ולרגולטורים.[5] השירותים הקשורים לניירות ערך שהבנק מספק ללקוחות הם חלק מנוף ישראלי רחב יותר של חיסכון והשקעה, הכולל פיקדונות בנקאיים, קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות השתלמות ומוצרים נסחרים בבורסה.

חשיבות

חשיבותו של בנק ירושלים נעוצה בתפקידו כבנק מסחרי עצמאי קטן יותר בתוך מערכת בנקאית מרוכזת מאוד. הסקירה השנתית של בנק ישראל לשנת 2023 הדגישה כי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות מחזיקות כמעט בכל נכסי המערכת הבנקאית, בעוד שבנק ירושלים הוא אחד מהבנקים העצמאיים שמחוץ לקבוצות אלה.[6] עובדה זו הופכת אותו למוסד רלוונטי לתחרות, למוצרים בנקאיים מתמחים ולערוצים חלופיים של פיקדונות ואשראי.

הבנק מזוהה במיוחד עם משכנתאות, פיקדונות, חיסכון ומימון הקשור לנדל"ן. המאזן המדווח שלו לשנת 2024 מציג תיק אשראי משמעותי ובסיס גדול של פיקדונות ציבור ביחס לסך נכסיו.[1] המודל העסקי שלו, שלפיו הוא משרת לקוחות גם כאשר חשבון העובר ושב העיקרי שלהם מנוהל במקום אחר, הוא מאפיין מבדיל בנוף הבנקאי הישראלי.[1]

עם זאת, בנק ירושלים נותר קטן בהרבה מחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל. לפיכך תפקידו התחרותי מרוכז במוצרים ובנישות נבחרים ולא בדומיננטיות מערכתית של בנקאות אוניברסלית. הגילויים הציבוריים שלו, הפיקוח הרגולטורי עליו והרישום למסחר הופכים אותו לשחקן גלוי אך בינוני בגודלו במערכת הבנקאית ובשוק ההון בישראל.

מקורות

  1. [1] Financial Statements | December 31, 2024 — Bank of Jerusalem Ltd. — Bank of Jerusalem Ltd.

    מצוטט עבור: The 2024 annual report states that Bank of Jerusalem was founded in 1963, listed on the Tel Aviv Stock Exchange after a 1992 IPO, changed to its current name in 1996, has operated as a commercial bank since 1998, is headquartered in Airport City, operates 19 branches, and focuses on mortgages, consumer credit, deposits, construction finance, business credit and capital-market activities.

  2. [2] Supervised Banking Corporations and Merchant Acquirers — Bank of Israel

    מצוטט עבור: The Bank of Israel lists Bank of Jerusalem as a supervised bank with reporting symbol 54001.

  3. [3] About us - Bank of Jerusalem — Bank of Jerusalem

    מצוטט עבור: The bank’s public profile says it specializes in financial solutions for private and business customers, especially mortgages, loans, long-term deposits, savings, residential construction financing and SMB retail credit, and states that it was founded in 1963 and owned by Export Investment Corporation.

  4. [4] Supervision of the banking system — Bank of Israel

    מצוטט עבור: The Bank of Israel describes its responsibility for supervising and regulating the banking system and the Banking Supervision Department’s role in safeguarding stability and fairness.

  5. [5] דוחות כספיים - בנק ירושלים — Bank of Jerusalem

    מצוטט עבור: The bank’s financial-statement archive lists annual and quarterly financial reports, including 2024 and prior years, with PDF, spreadsheet and XBRL formats for selected reports.

  6. [6] Israel’s Banking System Annual Survey, 2023 — Bank of Israel, Banking Supervision Department

    מצוטט עבור: The Bank of Israel’s 2023 survey states that five large banking groups held about 99 percent of system assets and identifies Jerusalem Bank and One Zero as independent banks outside those groups.