English

בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל, שהוקם ב-1954 ואחראי על המדיניות המוניטרית, יציבות המחירים והפיקוח על הבנקים.

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל, שמטהו בירושלים. הוא הוקם ב-24 באוגוסט 1954 על פי חוק בנק ישראל, ואחראי על המדיניות המוניטרית, יציבות המחירים, הנפקת השקל החדש והפיקוח על מערכת הבנקאות.[1]

היסטוריה

לפני 1954 בוצעו תפקידי הבנק המרכזי על ידי בנק לאומי, שהנפיק מטבע וניהל את חשבונות המדינה. חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 עיגן את עצמאות הבנק וייסד את הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד.[2]

תפקידים

מטרתו העיקרית של הבנק היא יציבות מחירים, המוגדרת כיעד אינפלציה שנתי של 1 עד 3 אחוזים. המפקח על הבנקים מרשיין ומפקח על בנקים מסחריים, בהם בנק לאומי ובנק הפועלים.[1]

רגולטורים נוספים

בעוד שבנק ישראל מפקח על הבנקאות, שוק ההון מפוקח על ידי רשות ניירות ערך, ומוצרי חיסכון ארוכי טווח כמו קרן השתלמות מפוקחים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.[3]

מקורות

  1. [1] Bank of Israel — Banking Supervision — Bank of Israel מקור ראשוני

    מצוטט עבור: הוקם ב-24 באוגוסט 1954; אחראי על מדיניות מוניטרית ופיקוח על בנקים

  2. [2] Bank of Israel — Wikipedia

    מצוטט עבור: חוק בנק ישראל 2010 עיגן את עצמאות הבנק

  3. [3] Israel Securities Authority — ISA מקור ראשוני

    מצוטט עבור: שוק ההון מפוקח על ידי רשות ניירות ערך