English

מס"ב

תשתית הסליקה האוטומטית והתשלומים המהירים בבעלות בנקים בישראל עבור זיכויים, חיובים והעברות בשקלים.

מס"ב היא מרכז הסליקה הבנקאי של ישראל ותשתית מרכזית לתשלומים קמעונאיים עבור זיכויים, חיובים והעברות אלקטרוניים בשקלים. היא מופעלת בידי מרכז סליקה בנקאי בע"מ, ותומכת בתשלומי שכר, תשלומי מסים, תשלומים לספקים, חיובים ישירים בהרשאה ותשלומים מהירים מחשבון לחשבון, ונמצאת תחת פיקוחו של בנק ישראל.[1]

סקירה כללית

מס"ב, ראשי תיבות המשמשים בישראל לציון מרכז הסליקה הבנקאי, מפעילה מערכות תשלומים המתווכות בין בנקים, משתתפים במערכת התשלומים, גופים ציבוריים, עסקים וארגונים אחרים. תפקידה העיקרי אינו לפעול כבנק מסחרי לציבור, אלא לספק תשתית שבאמצעותה משתתפים מורשים מעבירים הוראות תשלום ומסלקים התחייבויות בין חשבונות. בארכיטקטורת התשלומים הישראלית, מס"ב מזוהה על ידי בנק ישראל כמפעילת מערכת החיובים, הזיכויים וההעברות, שהיא מערכת תשלומים קמעונאית מרכזית להוראות שקליות שאינן מבוססות נייר.[1]

המערכת משמשת לתשלומים חוזרים ותשלומים בהיקף גדול, וכן לתשלומים קמעונאיים מיידיים מחשבון לחשבון. בנק ישראל מתאר את מערכת החיובים, הזיכויים וההעברות כמערכת אלקטרונית לסליקת עסקאות בשקלים שאינן מבוססות נייר, לרבות הרשאות לחיוב חשבון, תשלומי שכר ותשלומי מסים.[2] התיאור הציבורי של מס"ב עצמה מדגיש העברות זיכוי, שירותי חיוב ישיר, תשלומים מיידיים, בקשות תשלום ושירותי מידע לארגונים ולמוסדות פיננסיים.[3]

מס"ב היא חלק ממערך תשלומים ישראלי רחב יותר הכולל את מערכת זה"ב לסליקה ברוטו בזמן אמת של בנק ישראל, את מסלקת השיקים מבוססת הנייר, את תשתית הכרטיסים המופעלת בידי שב"א, את מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב, והסדרי סליקה בינלאומיים כגון CLS לעסקאות מטבע חוץ.[4] במסגרת זו, מס"ב מזוהה בעיקר עם זרימות תשלומים קמעונאיות וארגוניות, ולא עם סליקה ברוטו של תשלומים בסכומים גדולים.

היסטוריה ובעלות

מס"ב מציינת כי החברה פועלת מאז 1982 וכי היא תאגיד בנקאי בבעלות חמש קבוצות בנקאיות ישראליות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט לישראל, בנק מזרחי-טפחות ו-הבנק הבינלאומי הראשון לישראל.[5] גם הודעת בנק ישראל משנת 2013 תיארה את מס"ב כחברה בבעלות אותם חמישה בנקים, כאשר הבנק המרכזי הכריז על המערכת שלה כמערכת תשלומים מבוקרת.[6]

מבנה הבעלות משקף את ההתפתחות ההיסטורית של תשתיות בנקאיות משותפות בישראל. מס"ב הוקמה כתשתית משותפת המשרתת את המערכת הבנקאית ואת לקוחותיה, ולא כמותג תשלומים תחרותי הפונה ישירות לצרכן. עם הזמן, בסיס המשתמשים בתשתית התרחב מעבר לבנקים וכלל מעסיקים גדולים, גופים ממשלתיים, חברות שירותים, עמותות, ספקי שירותים הקשורים לפינטק וארגונים אחרים המורשים לשלוח הוראות תשלום באמצעות משתתפים.

מאחר שמס"ב מפעילה תשתית המשמשת בנקים וארגונים רבים, להסדרי הממשל והגישה שלה יש חשיבות לתחרות ולעמידות תפעולית. בנק ישראל ציין כי הרחבת אפשרויות הגישה של ספקי שירותי תשלום חוץ-בנקאיים למערכות, ובהן מערכת הזיכויים, החיובים וההעברות ומערכת התשלומים המהירים של מס"ב, היא חלק ממאמץ רחב יותר להפוך את שוק התשלומים הישראלי לתחרותי, הוגן ויעיל יותר.[7]

תפקיד במערכת התשלומים של ישראל

מס"ב היא בעיקר מסלקה אוטומטית להוראות תשלום קמעונאיות אלקטרוניות. בנק ישראל מסווג את פעילותה ככוללת שני רכיבים עיקריים: פעילות של מסלקה אוטומטית עבור הוראות חיוב וזיכוי אלקטרוניות נדחות, ופעילות תשלומים מהירים עבור תשלומים קמעונאיים בזמן אמת.[4]

פונקציית ה-ACH הנדחית מכסה שימושים נפוצים של עסקים ומשקי בית בתשלומים. מעסיקים יכולים לשלוח קובצי שכר; ארגונים יכולים לשלם לספקים; גופים ממשלתיים יכולים לבצע או לקבל תשלומים; וספקי שירות יכולים לגבות חיובים ישירים מורשים מלקוחות. במקרים אלה, הוראות התשלום מעובדות בדרך כלל באצוות ומסולקות דרך המערכת הבנקאית בהתאם לכללים וללוחות הזמנים של המערכת הרלוונטית.

פונקציית התשלומים המהירים מיועדת להוראות זיכוי מיידיות. בנק ישראל מציין כי מערכת התשלומים המהירים של מס"ב מאפשרת למשתתפים ולארגונים לשלוח הוראות זיכוי מיידיות, כאשר העברת ההוראה והזמינות הסופית של הכספים למקבל מתרחשות בזמן אמת או כמעט בזמן אמת. הבנק המרכזי מתאר את כספי המוטב כנעשים זמינים באופן מיידי וסופי בתוך 5–7 שניות ממועד הנפקת הוראת התשלום.[1]

מס"ב אינה זהה למערכת זה"ב של בנק ישראל. זה"ב היא מערכת הסליקה ברוטו בזמן אמת של ישראל ומשמשת לסליקה סופית בזמן אמת של תשלומים בסכומים גדולים, בעוד שמס"ב משמשת לסליקת תשלומים קמעונאיים ולהוראות מחשבון לחשבון.[4] עם זאת, המערכות מחוברות בתוך ארכיטקטורת הסליקה הלאומית. בנק ישראל תיאר את זה"ב כ"מסלקה של מסלקות", שבה מערכות תשלומים, ובהן מס"ב, מעבירות הוראות תשלום רב-צדדיות לסליקה סופית בחלונות זמן מוגדרים מראש.[8]

שירותים עיקריים

שירות העברות הזיכוי של מס"ב מאפשר לארגונים לבצע תשלומים למספר רב של מוטבים, לרבות עובדים וספקים. תשלומים מרוכזים כאלה הם מקרה שימוש חשוב עבור מערכת ACH, משום שהם מאפשרים ליוזם אחד להעביר הוראות תשלום רבות באמצעות קבצים מובנים, במקום ליזום כל העברה בנפרד דרך סניף בנק או ממשק בנקאות מקוונת.[3]

שירות החיוב הישיר תומך בגבייה מחשבונות בנק מכוח הרשאה. בנק ישראל מתאר עסקאות חיוב ישיר במערכת מס"ב כחיובים ביוזמת ארגונים במסגרת הסדרי חיוב מורשים.[2] במינוח התשלומים בישראל, חיובים מורשים הם שיטה שבה המוטב גובה כסף מהמשלם באמצעות בנק מכוח הרשאה שניתנה על ידי המשלם.[7]

מס"ב מציעה גם שירותי מידע הקשורים לעיבוד תשלומים. תיאורי השירות הציבוריים שלה כוללים חיובים וזיכויים שחזרו, הפצת הרשאות ואימות בעלי חשבון.[3] לשירותים אלה יש חשיבות תפעולית משום שמערכת תשלומים חייבת לנהל לא רק תשלומים שהושלמו בהצלחה אלא גם דחיות, החזרות, שינויים בכתבי הרשאה ותהליכי אימות חשבון.

שירותי התשלומים המיידיים ובקשות התשלום משקפים את התפתחותה של פונקציונליות תשלומים מחשבון לחשבון מעבר ל-ACH המסורתי המבוסס על אצוות. מס"ב מתארת את פתרונות התשלום המיידי שלה כמאפשרים העברות כספים מקוונות בזמן אמת ישירות לחשבון המקבל ובקשות תשלום עם חשבונית מצורפת שהלקוח מאשר בזמן אמת.[3]

משתתפים וארגונים

בנק ישראל מבחין בין משתתפים לבין ארגונים במערכת מס"ב. ארגונים הם ישויות שהן צד לעסקאות זיכוי או חיוב ופועלות במערכת על בסיס אישור שניתן בידי משתתף המנהל את חשבונן ונושא באחריות לפעילותן.[1] ארגונים כאלה יכולים ליזום זיכויים ישירים, כגון שכר ותשלומים לספקים, וכן חיובים ישירים, כגון תשלומי חשבון באמצעות הסדרי חיוב מורשים.[1]

משתתפים הם ישויות הפועלות במערכת כדי לבצע חיובים או זיכויים בין משתתפים או בין חשבונות תשלום של לקוחות קצה.[1] היסטורית, בסיס משתתפים זה היה קשור באופן הדוק למערכת הבנקאית, אך המדיניות הישראלית התמקדה יותר ויותר בגישה של ישויות חוץ-בנקאיות. יוזמות הגישה למערכות תשלומים של בנק ישראל נועדו ליצור מסלולים מוגדרים שבאמצעותם ספקי שירותי תשלום חוץ-בנקאיים מורשים יכולים להתחבר לתשתית תשלומים ליבתית.[7]

לגישה יש חשיבות משום שהתשתית של מס"ב יכולה להשפיע על העלות, המהירות ומגוון שירותי התשלום מבוססי החשבון הזמינים למשקי בית ולעסקים. אם הגישה מוגבלת לבנקים מכהנים, ייתכן שספקים חוץ-בנקאיים יידרשו להסתמך על שותפויות עם בנקים או על הסדרים עקיפים. אם הגישה תורחב בתנאים רגולטוריים, מוסדות תשלום וחברות פינטק עשויים להיות מסוגלים להציע שירותים באמצעות אותן מערכות ליבה, בכפוף לדרישות סיכון, תפעול ורישוי.

רגולציה ופיקוח

המערכות של מס"ב מצויות תחת פיקוחו של בנק ישראל במסגרת משטר הפיקוח על מערכות תשלומים בישראל. ביולי 2013 הכריז בנק ישראל על מערכת "זיכוי, חיוב והעברת תשלומים" המופעלת בידי מס"ב כמערכת מבוקרת לפי חוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2008.[6] ההכרזה נעשתה לצד הכרזות שכיסו מערכות כרטיסים וכספומטים המופעלות בידי שב"א.[6]

בנק ישראל הסביר כי הכרזה על מערכת מבוקרת חלה כאשר מערכת תשלומים חיונית למערכת התשלומים הכוללת, וכאשר פעילות בלתי נאותה, בלתי יעילה או בלתי אמינה עלולה לפגוע במערכת התשלומים בשווקים.[6] ההכרזה מאפשרת לבנק המרכזי לפקח על המערכות כדי לוודא את יציבותן, יעילותן ופעילותן התקינה.[6]

תפקידו הסטטוטורי הרחב יותר של הבנק המרכזי כולל הסדרת מערכות תשלומים וסליקה כדי להבטיח יעילות ויציבות. בסקירתו על מערכת התשלומים בישראל, בנק ישראל מצטט את חוק בנק ישראל, התש"ע–2010, המטיל על בנק ישראל את התפקיד של הסדרת מערכות התשלומים והסליקה של המשק.[7]

מס"ב ושב"א מתוארות גם בידי בנק ישראל ככפופות להסדרה בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981.[6] מעמד כפול זה משקף את אופייה של מס"ב הן כתשתית שירות בבעלות בנקים והן כמפעילת מערכת שתפקודה רלוונטי ליציבותה וליעילותה של תשתית התשלומים הלאומית.

סליקה, סיכון ועמידות

מערכות תשלומים יוצרות סיכונים תפעוליים, אשראיים, נזילותיים ומשפטיים אם הן אינן מצליחות לעבד תשלומים במדויק ובמועד. חשיבותה של מס"ב נגזרת אפוא לא רק ממספר העסקאות שהיא מעבדת, אלא גם מהתלות של מעסיקים, גופים ממשלתיים, בנקים וספקי שירותים בסליקה במועד.

סקירת מערכות התשלומים של בנק ישראל דיווחה כי בשנת 2023 כל מערכות התשלומים המבוקרות והמערכות המופעלות בידי בנק ישראל הציגו רמות גבוהות מאוד של זמינות ויציבות, לרבות זמינות של 100 אחוז למערכת הזיכויים, החיובים וההעברות המופעלת בידי מס"ב.[7] אותו דוח זיהה את זמינות המערכת בתנאי מלחמה כתחום מיקוד, וציין כי חוסנן של מערכות התשלומים חיוני לתפקודה של המערכת הפיננסית.[7]

עבור תשלומי ACH נדחים, סיכון הסליקה שונה מזה של סליקה ברוטו בזמן אמת. מערכות תשלום באצוות עשויות לעבד הוראות בחלונות זמן קבועים ולהעביר התחייבויות נטו לסליקה סופית. בנק ישראל הסביר כי מסלקות משדרות הוראות תשלום רב-צדדיות בחלונות זמן מוגדרים מראש, כאשר הסליקה בזה"ב מבוססת על רישום נטו המחשב את ההפרשים בין תקבולים לתשלומים עבור כל משתתף.[8]

החזרות ודחיות הן גם חלק רגיל מעיבוד תשלומים קמעונאיים. חיובים עשויים להיות מוחזרים משום שהרשאה אינה תקפה, חשבון נסגר או שאין כיסוי מספיק. זיכויים עשויים להידחות משום שפרטי החשבון שגויים. שירותי המידע וכללי המערכת של מס"ב מסייעים למשתתפים לנהל תוצאות תפעוליות אלה.

הקשר עם בנקים, עסקים וצרכנים

רוב היחידים בישראל באים במגע עם מס"ב בעקיפין. עובד המקבל שכר, משק בית המשלם חשבון שירות באמצעות חיוב מורשה, או עסק המקבל תשלומים מרוכזים, עשויים להשתמש בתשתית מס"ב מבלי לראות במס"ב את הספק הפונה אליהם ישירות. מערכת היחסים הישירה עם הלקוח היא בדרך כלל עם בנק, מעסיק, ספק שירות או מוסד תשלומים.

עבור בנקים, מס"ב מספקת תשתית משותפת שמפחיתה את הצורך בהסדרים דו-צדדיים עם כל בנק אחר או עם כל ארגון יוזם תשלומים. עבור עסקים, היא מאפשרת תשלומים וגביות מבוססי חשבון בהיקף גדול. עבור גופים ציבוריים, היא תומכת בתשלומים כגון מסים והעברות אחרות שבנק ישראל מזהה כחלק מפעילות המערכת.[2]

קיומה של מסלקת ACH משותפת תומך גם בסטנדרטיזציה. ניתן לטפל בקובצי תשלום, בתהליכי הרשאה, בקודי החזרה ובלוחות הזמנים לסליקה בהתאם לכללי המערכת במקום באמצעות הסדרים מותאמים אישית. סטנדרטיזציה מסוג זה היא מרכזית לתפקודן של מערכות תשלומים קמעונאיות מודרניות, אף שהכללים הטכניים הספציפיים עשויים להשתנות לאורך זמן.

תמחור ועמלות

מס"ב מפרסמת מחירון לשירותיה. בגרסה האנגלית של עמוד המחירון נאמר כי מחירי שירותים הנקובים בדולרים של ארצות הברית מומרים לשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר של ארצות הברית במועד הנפקת החשבונית, כי המחירים כפופים למע"מ כנדרש בחוק, וכי מחירי השקל צמודים למדד המחירים לצרכן של ינואר 2017 עם עדכונים פעמיים בשנה, בינואר וביולי.[9]

בעמוד המחירון נאמר גם כי נגבה תשלום חודשי מינימלי של 10,000 ₪ מכל משתתף במערכת עבור שירותי משתתף מוגדרים.[9] עמלות פרטניות לפי שורה משתנות בהתאם לסוג השירות, סוג ההודעה והגורם המשלם. עמלות אלה רלוונטיות בדרך כלל למשתתפי המערכת ולארגונים, ולא לצרכנים רגילים, שבדרך כלל נתקלים בעלויות תשלום דרך הבנק או ספק השירות שלהם.

מאחר שמחירונים יכולים להשתנות, יש לראות במחירים שפורסמו נתונים התקפים לזמן מסוים. עבור ערך אנציקלופדי, הנקודה החשובה היא שמס"ב פועלת במסגרת מבנה תעריפים מתועד עבור משתתפים ומשתמשי שירות, ולא רק באמצעות תמחור דו-צדדי אד הוק.

חשיבות

למס"ב יש חשיבות למערכת הפיננסית הישראלית משום שהיא תשתית ליבה לתשלומים מחשבון לחשבון. היא תומכת בחיובים חוזרים, זיכויים בהיקף גדול, תשלומים ארגוניים ושירותי תשלום מהיר חדשים יותר. שירותיה משפיעים על הפעילות היומיומית של שכר, מיסוי, שירותים, תשלומים לספקים, תרומות, גביות וזרימות תשלום אחרות המבוססות על חשבונות בנק.

חשיבותה של המערכת היא גם רגולטורית. החלטת בנק ישראל לסווג את מערכת החיובים, הזיכויים וההעברות של מס"ב כמערכת תשלומים מבוקרת מצביעה על כך שכשלים בה עלולים להשפיע באופן רחב יותר על מערך התשלומים בישראל.[6] לפיכך, מס"ב אינה רק ספקית טכנולוגיה משרדית-אחורית; היא חלק מתשתית השוק הפיננסי של המדינה.

בטווח הארוך יותר, תפקידה של מס"ב קשור לתחרות בתחום התשלומים. בנק ישראל קישר בין הגישה למערכות המופעלות בידי מס"ב לבין רפורמות שנועדו להפחית את התלות במערכת הבנקאית ולאפשר לישויות חוץ-בנקאיות להציע שירותי תשלום מתקדמים.[7] ככל שתשלומים מחשבון לחשבון, תשלומים מהירים ובקשות תשלום מתפתחים, מס"ב נותרת אחד המוסדות המרכזיים שדרכם מיושמת המודרניזציה של התשלומים בישראל.

מקורות

  1. [1] MASAV — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Describes MASAV’s Credits, Debits and Transfers system, system users, and faster payments with 5–7 second final availability.

  2. [2] Controlled payment systems — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Identifies MASAV’s Debits, Credits and Transfers system as a controlled system and describes its shekel debit and credit functions.

  3. [3] Bank Clearing Center Ltd. — MASAV

    מצוטט עבור: Lists MASAV services including credit transfers, direct debits, immediate payments, payment requests and information services.

  4. [4] Payment systems in Israel — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Places MASAV within Israel’s payment systems and describes ACH and faster-payments activity.

  5. [5] אודות מס״ב — MASAV

    מצוטט עבור: States that MASAV has operated since 1982 and is owned by Bank Leumi, Bank Hapoalim, Discount, Mizrahi-Tefahot and First International Bank.

  6. [6] Declaration of Controlled Payment Systems — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Announces the July 18, 2013 declaration of MASAV’s system as a controlled payment system and explains the legal basis and ownership at that time.

  7. [7] Overview of the Payments System in Israel — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Reports developments in access for nonbank entities, MASAV system availability and institutional aspects of Israeli payment systems.

  8. [8] Payments and clearing — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Explains ZAHAV’s connection to MASAV and other clearinghouses and describes multilateral settlement instructions.

  9. [9] MASAV Pricing List — MASAV

    מצוטט עבור: Publishes tariff terms including VAT, indexation, payment terms and minimum monthly participant charges.