מדד ת"א־125
מדד מניות ייחוס רחב של 125 מהמניות המרכזיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
**מדד ת"א־125** הוא מדד מניות ישראלי מוביל המנוהל בידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE). הוא עוקב אחר 125 מניות גדולות וניתנות להשקעה הנסחרות ב-TASE, הנלקחות ממדדי ת"א־35 ות"א־90, ונמצא בשימוש נרחב כמדד ייחוס לשוק המניות הציבורי בישראל.[1]
סקירה כללית
מדד ת"א־125 נועד לייצג פלח רחב משוק המניות הרשומות למסחר בישראל, תוך שמירה על רמת סחירות והתאמה להשקעה המספיקה לתמיכה במוצרים צמודי מדד. הבורסה לניירות ערך בתל אביב מתארת אותו כמדד המשמעותי ביותר שלה וכמדד הייחוס של הכלכלה הישראלית.[1] הוא רחב יותר ממדד ת"א־35, הכולל 35 מניות בעלות שווי שוק גדול, משום שהוא משלב את אותן מניות גדולות עם יקום ת"א־90, וכך יוצר מדד של 125 מניות של מניות ישראליות גדולות ובינוניות מבחינת שווי שוק.[1]
המדד הוא **מדד מעקב** המחושב על בסיס **תשואה כוללת ברוטו**. משמעות הדבר היא שהחישוב משקף תנועות מחירים והשקעה מחדש של חלוקות ברוטו בהתאם למתודולוגיית המדד, ולא רק מדד מחירים.[1] הבורסה מפיצה את המדד בזמן אמת כל 15 שניות במהלך יום המסחר, דבר המאפשר להשתמש בו לניטור השוק, למוצרים נסחרים בבורסה ולהשוואת ביצועים.[1]
למדד מתייחסים דרך קבע מנהלי נכסים ישראלים, מנהלי קרנות פנסיה וקופות גמל, ברוקרים ופרשני שוק כאל מדד רחב למניות מקומיות רשומות למסחר. הוא גם חלק מתשתית המדדים הרחבה יותר של הבורסה, הכוללת מדדי ענפים צרים יותר, גרסאות במשקל שווה, ומדדים נגזרים או תמטיים המבוססים על אותו שוק בסיסי.
היסטוריה
מדד ת"א־125 החל ב-2 בינואר 1992 עם ערך בסיס של 100, אך במקור הושק כ**מדד ת"א־100**.[1] במסגרת המבנה הקודם, ת"א־100 שילב את המניות שבמדדי ת"א־25 ות"א־75. לימים ערכה הבורסה רפורמה במדדי המניות שלה, וב-9 בפברואר 2017 הורחב המדד מ-100 ל-125 מניות, באופן ששיקף את המבנה החדש של ת"א־35 ות"א־90.[1]
רפורמת מדדי המניות של 2017 הייתה חלק משינוי רחב יותר במתודולוגיית המדדים של הבורסה. בדיווחיה השנתיים תיארה הבורסה את הרפורמה כמיועדת, בין יתר מטרותיה, להפחית את הריכוזיות במדדי הבורסה ולהפוך את הרכב המדדים ליציב יותר. הרפורמה הגדילה את מספר המניות המשתתפות במדדי הבורסה, הפחיתה את המשקלים המרביים במדדים רבים, הנהיגה כללים שנועדו לסייע למנפיקי מוצרים פיננסיים לעקוב אחר המדדים באופן מדויק יותר, והעלתה את דרישת החזקות הציבור המזערית למדדים המובילים.[3]
המעבר מת"א־100 לת"א־125 שיקף גם ארגון מחדש של מדדי הייחוס המרכזיים למניות רשומות בישראל. ת"א־35 החליף את ת"א־25 הישן כמדד המניות הגדולות הראשי, ואילו ת"א־90 החליף את ת"א־75 הישן כדרג הבא של מניות גדולות ובינוניות מבחינת שווי שוק. לפיכך הפך ת"א־125 למדד הייחוס המשולב של שתי קבוצות אלה, ולא להמשך פשוט של המבנה הקודם בן 100 המניות.[1]
הרכב ותנאי זכאות
מדד ת"א־125 כולל 125 מניות. הבורסה מציינת כי המדד מורכב מ-125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנכללות במדדי ת"א־35 ות"א־90.[1] תנאי הזכאות הנוסף שלו הוא אפוא הכללה ישירה באחד משני המדדים, ת"א־35 או ת"א־90, ולא בחירה מתוך כלל הבורסה ללא התייחסות לתת-המדדים הללו.[1]
המדד משתמש ביקום המדדים **רימון** של הבורסה, או יקום מניות פרימיום.[1] בדיווח השנתי שלה לשנת 2021 תיארה הבורסה את מדדי הדגל, לרבות ת"א־35 ות"א־125, ככוללים מניות העומדות בקריטריונים של יקום רימון, בעוד שמדדי צמיחה משתמשים ביקום תמר, שהוא פחות מחמיר.[3] להבחנה זו יש חשיבות משום שהיא קושרת את הזכאות למדדי הדגל לקריטריונים שנועדו לתמוך בנזילות, בהחזקות ציבור וביכולת השקעה.
בנק ישראל סיכם את מסגרת הזכאות למדדי המניות המובילים של הבורסה ככוללת תנאי סף שהבורסה קובעת ומעדכנת מעת לעת. תנאים אלה כללו שיעור מינימלי ושווי מינימלי של החזקות ציבור, מחיר מניה מינימלי, זיקה לישראל וסחירות.[2] דף מדד ת"א־125 של הבורסה מציין בנפרד כי דרישת הדומיסיל של המדד היא "Only Local Linked", כלומר, שרכיבים זכאים חייבים לעמוד בכלל האוריינטציה הישראלית של הבורסה.[1]
מכיוון שמדד ת"א־125 הוא התוצאה המשולבת של ת"א־35 ות"א־90, הוא מהווה בדרך כלל ייצוג רחב יותר של מניות הרשומות למסחר בבורסה מאשר ת"א־35 לבדו. עם זאת, הוא אינו כולל כל מניה הנסחרת בבורסה. חברות קטנות יותר שמחוץ לת"א־90, מניות שאינן עומדות בדרישות החזקות הציבור או בדרישות אחרות הנוגעות ליכולת השקעה, וניירות ערך שמחוץ ליקום המניות הרלוונטי אינם חלק מן המדד אלא אם הם עומדים בכללי הבורסה.
שקלול וחישוב
מדד ת"א־125 מחושב לפי מתודולוגיית מדדי המניות של הבורסה. בנק ישראל מסביר כי מדד בורסאי הוא נתון מספרי המייצג את המחיר הממוצע של ניירות ערך בקבוצה מוגדרת ביחס לערכי ייחוס שנקבעו בעת ההשקה, וכי הערך משתנה עם מחירי הרכיבים ועם משקלו של כל נייר ערך במדד.[2]
לגבי ת"א־125, הבורסה מציינת כי קריטריון הדירוג הוא **שווי שוק** וכי למדד יש **תקרת משקל של 5%**.[1] תקרת משקל מגבילה את ההשפעה המרבית של כל רכיב בודד במדד. תקרות כאלה חשובות בשווקים ריכוזיים יחסית, משום שאחרת מספר מצומצם של מנפיקים גדולים מאוד עלול לשלוט בביצועי מדד הייחוס. רפורמת 2017 של הבורסה נועדה במפורש להפחית את ריכוזיות המדדים, והפחתת המשקלים המרביים הייתה אחד הכלים ששימשו ברפורמה זו.[3]
המדד מחושב כמדד **תשואה כוללת ברוטו (GTR)**.[1] במונחים מעשיים, משקיע או אנליסט המשווה מוצרים למדד ת"א־125 צריך לשים לב אם מוצר, גרף או ספק נתונים משתמשים באותה גרסת תשואה. גרסת מחיר בלבד וגרסת תשואה כוללת ברוטו עשויות לסטות זו מזו לאורך זמן, משום שהאחרונה כוללת חלוקות בהתאם לכללי המדד.
הבורסה מפרסמת את ת"א־125 כל 15 שניות במהלך המסחר.[1] הפצה זו, הקרובה לזמן אמת, תומכת בשימוש תוך-יומי בידי משתתפי שוק, אף כי ניתוח ביצועים לטווח ארוך משתמש בדרך כלל ברמות הסגירה הרשמיות של המדד. הבורסה גם מפרסמת מידע על רכיבי המדד ונתונים היסטוריים באמצעות דפי נתוני השוק שלה.[4]
מחזור סקירה ואיזון מחדש
מדד ת"א־125 נבחן פעמיים בשנה. הבורסה מציינת כי עדכוני הרכיבים מבוצעים בסוף יום המסחר ביום חמישי הראשון בחודשים מאי ונובמבר.[1] תאריך הקובע של החזקות הציבור הוא 31 במרץ לעדכון מאי ו-30 בספטמבר לעדכון נובמבר.[1] הבורסה מפרסמת גם תאריך קובע לעדכון ותאריך הודעה על העדכון, כאשר תאריך ההודעה חל שבועיים לפני עדכון המדד והתאריך הקובע חל שלושה שבועות לפני העדכון.[1]
מחזור הסקירה החצי-שנתי מאפשר למדד לשקף שינויים בשווי שוק, בנזילות, בהחזקות ציבור ובזכאות, תוך הימנעות מתחלופה רציפה. בנק ישראל ציין גם כי הרכבם של מדדי המניות של הבורסה מתעדכן אחת לחצי שנה, בעוד שהמתודולוגיה המשמשת לחישוב המדדים עשויה להשתנות בהתאם להחלטות הבורסה לניירות ערך בתל אביב.[2]
הבורסה מציינת שלמדד ת"א־125 יש **מסלול מהיר** עבור מניות חדשות בהנפקה ראשונה לציבור או ברישום כפול.[1] הוראה זו מאפשרת לחברות מסוימות שנרשמו זה עתה למסחר, או נרשמו זה עתה ברישום כפול, להיכנס למדד מחוץ להליך הרגיל אם הן עומדות בכללים החלים. מנגנוני מסלול מהיר נפוצים במערכות מדדים, משום שאחרת הנפקות חדשות גדולות מאוד או סחירות מאוד עלולות להישאר מחוץ למדד ייחוס במשך חודשים אף שהן רלוונטיות לשוק.
איזון מחדש עשוי להשפיע על פעילות המסחר, משום שקרנות ומוצרים אחרים העוקבים אחר המדד עשויים להזדקק לקנייה, מכירה או התאמת החזקות כאשר הרכיבים והמשקלים משתנים. עם זאת, כללי המדד הם מכניים ואינם מייצגים שיפוט מצד הבורסה לגבי כדאיות ההשקעה של חברה מסוימת כלשהי.
היחס לת"א־35 ולת"א־90
מדד ת"א־125 קשור קשר הדוק לת"א־35 ולת"א־90. הבורסה מציינת כי רכיביו הם מניות הכלולות בת"א־35 או בת"א־90.[1] ת"א־35 הוא מדד הייחוס הצר יותר למניות גדולות, ואילו ת"א־90 מייצג את הקבוצה הבאה של מניות זכאיות. יחד הם מרכיבים את ת"א־125.
מבנה זה פירושו שת"א־125 פחות ריכוזי מת"א־35, אך הוא עדיין משוקלל לפי שווי שוק וכפוף לתקרת רכיב של 5%.[1] לפיכך, בנקים גדולים, חברות טכנולוגיה, חברות נדל"ן, חברות ביטוח ומנפיקים תעשייתיים עשויים להיות בעלי השפעה משמעותית בהתאם לערכי השוק שלהם לאחר התאמה להחזקות הציבור ולתקרות החלות.
בנק ישראל תיאר את תל אביב 35 ואת תל אביב 125 כמדדי המניות המובילים בבורסה וכמדדי דגל. הוא מציין כי ת"א־35 עוקב אחר 35 מניות הנסחרות לפי שווי השוק הגבוה ביותר וכי ת"א־125 עוקב אחר 125 מניות כאלה.[2] תיאור רשמי זה של הבנק המרכזי מחזק את תפקידו של ת"א־125 כמדד כותרת רחב למניות הרשומות למסחר בבורסה.
שימוש במוצרי השקעה ובמדידת ביצועים
מדד ת"א־125 משמש כמדד בסיס למוצרים פיננסיים עוקבי מדד. הבורסה מציינת כי המוצרים הפיננסיים על ת"א־125 הם הפופולריים ביותר מבין מדדי הבורסה.[1] מוצרים כאלה עשויים לכלול קרנות סל, קרנות מחקות, או מכשירים אחרים הבנויים לשכפל את המדד או להיצמד אליו. קיומם של מוצרים אלה משקף את תפקידו של המדד כמדד סטנדרטי לחשיפה למניות מקומיות.
עבור משקיעים מוסדיים, המדד עשוי לשמש כמדד ייחוס להערכת הביצועים של הקצאות למניות ישראליות. קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות עשויות להשוות תיקים המנוהלים באופן אקטיבי מול מדדים רחבים כגון ת"א־125, אף שמנדטים ספציפיים עשויים להיות שונים במידה ניכרת. בשוקי החיסכון בישראל, הרלוונטיות של ת"א־125 קשורה לתפקידן הרחב יותר של מניות רשומות למסחר במוצרי חיסכון לטווח ארוך כגון קופות גמל וקרנות השתלמות, בהתאם למדיניות ההשקעה של כל מוצר.
עבור משקיעים בינלאומיים, המדד מספק נקודת ייחוס למניות ישראליות הנסחרות בשקלים ב-TASE. עם זאת, משקיעים זרים מביאים בדרך כלל בחשבון גם חשיפה מטבעית, הסדרי גישה לשוק, טיפול מסי, וההבדל בין מדדים ישראליים מקומיים לבין מדדי ישראל גלובליים שמרכיבים ספקי מדדים בינלאומיים.
פרשנות שוק
תנועות במדד ת"א־125 מתפרשות לעיתים קרובות כאינדיקציה רחבה לסנטימנט כלפי מניות ישראליות רשומות למסחר. מכיוון שהוא כולל הן מניות גדולות והן מניות בינוניות, הוא עשוי ללכוד התפתחויות שמעבר לחברות הבלו-צ'יפ הסחירות ביותר. עם זאת, הוא אינו מדד מלא לכלכלה הישראלית. המדד מכסה חברות רשומות למסחר העומדות בכללי הזכאות של הבורסה, בעוד שחלקים גדולים של הכלכלה — חברות פרטיות, פעילות ממשלתית, עסקים קטנים וחברות בנות שאינן רשומות למסחר — נמצאים מחוץ למדד.
משקלי הענפים עשויים להשתנות לאורך זמן כאשר מחירי מניות, פעולות תאגידיות, רישומים, מחיקות מהמסחר וסקירות מדד משנים את פרופיל שווי השוק של הבורסה. בנק ישראל ציין כי ניתן לשפר את ניתוח תנועות המדד באמצעות חישוב התרומה של כל נייר ערך ואיגודם של אותם ניירות ערך לפי מאפיינים כגון ענף.[2] גישה זו מועילה משום שתנועת מדד כותרת עשויה להיות מונעת בידי מערך מרוכז של ענפים, ולא בידי כלל השוק במידה שווה.
לפיכך, ת"א־125 מובן בצורה הטובה ביותר כמדד ייחוס נזיל ומבוסס-כללים למניות ישראליות רשומות למסחר, ולא כמדד ישיר לתוצר המקומי הגולמי, לעושר משקי הבית או למלוא המגזר התאגידי. תנועותיו עשויות לשקף ריביות מקומיות, ציפיות לשער החליפין, תנאי שוקי המניות הגלובליים, סיכון גיאופוליטי, חדשות ענפיות ואירועים ברמת הרכיבים.
ממשל ורגולציה
מדד ת"א־125 מנוהל בידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, המחַשבת ומפרסמת את מדדי הבורסה בהתאם לכלליה ולמתודולוגיה שלה.[2] הבורסה היא המפעילה של בורסת ניירות הערך העיקרית בישראל והיא גורם מרכזי בתשתית שוק המניות של המדינה.
מסגרת הרגולציה הרחבה יותר של שוק ההון בישראל כוללת את רשות ניירות ערך, המפקחת על שוקי ניירות הערך ועל הצעות ציבוריות, ואת בנק ישראל, העוקב אחר היציבות הפיננסית והתפתחויות השוק. בנק ישראל משתמש בנתוני מדדי הבורסה בניתוח השווקים הפיננסיים, ותיאר את חשיבותו של ניתוח מדדים מפורט לצורך ניטור סיכונים והבנת ההתפתחויות בשוק ההון.[2]
אין לפרש הכללה במדד כאישור רגולטורי לחברה, כהערכת אשראי או כהמלצה. היא תוצאה של כללי מדד מפורסמים הנוגעים לשווי שוק, זכאות, החזקות ציבור, סחירות ודרישות קשורות.
מגבלות
למדד ת"א־125 יש כמה מגבלות כמדד ייחוס. ראשית, הוא מבוסס על שווי שוק ולכן מקנה השפעה גדולה יותר לרכיבים גדולים יותר, גם עם תקרה של 5%.[1] שנית, הוא מוציא מן הכלל חברות שאינן עומדות בכללי הזכאות של הבורסה, לרבות מניות קטנות יותר או פחות סחירות. שלישית, כמדד מקומי הנקוב בשקלים, הוא עשוי שלא לשקף את התשואות שחווים משקיעים המודדים ביצועים במטבע אחר.
רביעית, מוצרים עוקבי מדד עשויים שלא להתאים בדיוק לתשואות המדד בשל דמי ניהול, מסים, עלויות מסחר, גרירת מזומן, פרקטיקות של השאלת ניירות ערך, הבדלי עיתוי או שיטות שכפול. לבסוף, המדד הוא מדד מספרי צופה-עבר: הוא מתעד מחירי שוק וחלוקות לפי המתודולוגיה, אך אינו חוזה תשואות עתידיות ואינו מצביע אם מניות ישראליות זולות או יקרות.
מקורות
- [1] TA-125 Index About — Tel Aviv Stock Exchange
מצוטט עבור: Defines the TA-125, its 125-share composition from TA-35 and TA-90, GTR calculation, real-time dissemination, Rimon universe, 5% cap, review dates, base value, launch date, and 2017 expansion.
- [2] Presentation and Analysis of Changes in Equity and Bond Indices — Bank of Israel
מצוטט עבור: Explains TASE index methodology at a high level, describes Tel Aviv 35 and Tel Aviv 125 as flagship indices, and summarizes equity-index eligibility and semi-annual composition updates.
- [3] Tel-Aviv Stock Exchange Ltd. Periodic Report for 2021 — Tel Aviv Stock Exchange
מצוטט עבור: Describes the February 2017 index reform, including reduced concentration, lower maximum weights, more stable composition, higher free-float requirements, and Rimon universe use by flagship indices.
- [4] TA-125 Index Composition — Tel Aviv Stock Exchange
מצוטט עבור: Provides TASE’s current TA-125 constituent and market-data page, including component-level information and total constituent count.
