מועצת מערכת התשלומים

מועצת מדיניות של הבנק המרכזי של אוסטרליה האחראית למדיניות מערכת התשלומים ולפיקוח הנלווה על מסגרות סליקה וסילוק.

מועצת מערכת התשלומים היא מועצת מדיניות סטטוטורית של הבנק המרכזי של אוסטרליה האחראית למדיניות מערכת התשלומים של ה-RBA. המנדט שלה מכסה את הבטיחות, היעילות והתחרותיות של מערכת התשלומים של אוסטרליה, וכולל אחריויות פיקוח על מסגרות סליקה וסילוק ועל תשתית שוק פיננסי קשורה.[1]

תפקיד במערכת הפיננסית של אוסטרליה

מועצת מערכת התשלומים, שלעתים קרובות מקוצרת ל-PSB, היא הגוף שבאמצעותו ה-RBA קובע מדיניות עבור מערכת התשלומים של אוסטרליה. מערכת התשלומים כוללת את ההסדרים, הרשתות, הכללים והמוסדות המאפשרים למשקי בית, לעסקים, לממשלות ולמוסדות פיננסיים להעביר ערך. במונחים מעשיים, הדבר כולל תשלומי כרטיסים, תשלומים מחשבון לחשבון, העברות אלקטרוניות בהיקף גדול, תשלומים בין-בנקאיים בסכומים גבוהים, סילוק שיקים, הסדרי גישה למערכת התשלומים והיבטים של תשתית סליקה וסילוק המשמשת את השווקים הפיננסיים.

תפקידה הסטטוטורי של המועצה נבדל, אך קשור בקשר הדוק, לתפקידיו הרחבים יותר של ה-RBA כבנק מרכזי. ה-RBA מנהל מדיניות מוניטרית, מנפיק שטרות, מפעיל תשתית סילוק מרכזית ומספק שירותים בנקאיים לממשלת אוסטרליה. מועצת מערכת התשלומים מתמקדת באופן ספציפי במדיניות מערכת התשלומים ובהפעלת סמכויותיו הרגולטוריות של ה-RBA הקשורות לתשלומים. ה-RBA מתאר את המועצה כאחראית לקידום היציבות, היעילות והתחרותיות של מערכת התשלומים באמצעות מסגרת המדיניות של ה-RBA.[3]

המועצה אינה מפעיל הסדר של המגזר הפרטי, בנק, רשת כרטיסים או חברת תשלומים. זהו גוף מדיניות ורגולציה של המגזר הציבורי בתוך ה-RBA. החלטותיה יכולות להשפיע על משתתפים במערכת התשלומים, לרבות בנקים, הסדרי כרטיסים, מפעילי תשתית, חברות פינטק, סוחרים וצרכנים, אך תכליתה הסטטוטורית מנוסחת סביב האינטרס הציבורי ולא סביב האינטרסים המסחריים של קבוצת משתתפים כלשהי.

בסיס משפטי ומנדט

מועצת מערכת התשלומים הוקמה מכוח חוק הבנק המרכזי 1959. לפי חומרי הפרסום של ה-RBA, תחומי האחריות והסמכויות של המועצה מפורטים בחמישה חוקים: חוק הבנק המרכזי 1959, חוק מערכות תשלומים (רגולציה) 1998, חוק מערכות תשלומים ונטינג 1998, חוק התאגידים 2001 וחוק השיקים 1986.[2]

לפי חוק הבנק המרכזי, המועצה אחראית לקביעת מדיניות מערכת התשלומים של ה-RBA. ה-RBA מציין כי על המועצה להפעיל אחריות זו באופן המכוון לתועלת המרבית של תושבי אוסטרליה ובאופן התורם בצורה המיטבית לבקרת סיכונים במערכת הפיננסית, לקידום יעילותה של מערכת התשלומים ולקידום התחרות בשוק שירותי התשלום, באופן העולה בקנה אחד עם היציבות הכוללת של המערכת הפיננסית.[2]

המועצה מפקחת גם על הפעלת סמכויותיו ותפקידיו של ה-RBA לפי חוק מערכות תשלומים (רגולציה) 1998 וחוק מערכות תשלומים ונטינג 1998. לפי אמנת מועצת מערכת התשלומים של ה-RBA, על המועצה להבטיח כי תפקידים וסמכויות אלה יבוצעו ויופעלו באופן התורם בצורה המיטבית לבקרת סיכונים במערכת הפיננסית, לקידום יעילותה של מערכת התשלומים ולקידום התחרות בשירותי תשלום.[1]

המנדט של המועצה משתרע גם על תפקידים לפי חלקים 7.3 ו-7.3B של חוק התאגידים 2001, העוסקים ברגולציה ובפיקוח על תשתית שוק פיננסי כגון צדדים נגדיים מרכזיים ומסגרות סילוק ניירות ערך. ה-RBA מציין כי על המועצה להבטיח שסמכויות אלה יופעלו באופן התורם בצורה המיטבית ליציבות הכוללת של המערכת הפיננסית.[1]

סמכויות לפי חקיקת התשלומים

חוק מערכות תשלומים (רגולציה) 1998 הוא רכיב מרכזי בארגז הכלים הרגולטורי של ה-RBA למערכת התשלומים. ה-RBA מציין כי לפי חוק זה הוא יכול לייעד מערכת תשלומים ככזו הכפופה לרגולציה, לקבוע כללים להשתתפות, לקבוע משטרי גישה, לקבוע תקנים לבטיחות וליעילות, להורות למשתתפים במערכת ייעודית לציית לתקנים או למשטרי גישה, להכריע בסכסוכים כאשר הצדדים הרלוונטיים מעוניינים בכך, ולאסוף מידע ממערכות תשלומים או ממשתתפים בודדים.[2]

ייעוד הוא מושג חשוב במסגרת האוסטרלית. לפי ה-RBA, הייעוד כשלעצמו אינו מטיל דרישות רגולטוריות; אלא הוא הצעד הראשון המאפשר ל-RBA להשתמש בסמכויות ספציפיות יותר, כגון קביעת תקן או משטר גישה עבור המערכת הייעודית.[2] מבנה זה מעניק ל-RBA דרך להחיל רגולציה באופן סלקטיבי במקום שבו הוא סבור שהתערבות נחוצה לטובת האינטרס הציבורי.

חוק מערכות תשלומים ונטינג 1998 עוסק בוודאות משפטית במערכות סילוק. ה-RBA מסביר כי חוק זה מסייע להסיר אי-ודאויות כגון ההשפעה האפשרית של כלל "שעת האפס" על תשלומי סילוק ברוטו בזמן אמת ועל האכיפות של הסדרי נטינג רב-צדדיים מאושרים.[2] ודאות משפטית חשובה משום שמערכות תשלום וסילוק מודרניות תלויות בסופיות: לאחר שתשלום סולק, המשתתפים זקוקים לביטחון שהוא לא יבוטל מאוחר יותר עקב חדלות פירעון או אירועים משפטיים אחרים.

חוק השיקים 1986 מרכזי פחות משהיה בעבר משום שהשימוש בשיקים באוסטרליה ירד, אך הוא נותר חלק מן המסגרת המשפטית שמזהה ה-RBA. ה-RBA מציין כי תיקונים לחוק השיקים העניקו לו אחריות לקבוע שמערכת לסילוק שיקים היא מערכת סילוק מוכרת, והעניקו הגנות הנוגעות לשיקים שחוללו ואשר סולקו במערכות כאלה.[2]

ממשל והרכב החברות

הרכב המועצה מוגדר בחוק הבנק המרכזי. ה-RBA מציין כי היא כוללת את נגיד ה-RBA, המשמש יושב ראש המועצה; נציג אחד של ה-RBA המתמנה על ידי הנגיד, המשמש כסגן יושב הראש; נציג אחד של הרשות האוסטרלית לרגולציה פיקוחית המתמנה על ידי APRA; ועד חמישה חברים נוספים המתמנים על ידי שר האוצר לתקופות של עד חמש שנים.[2]

גם אמנת מועצת מערכת התשלומים קובעת כי המועצה כוללת את הנגיד, נציג אחד של ה-RBA, נציג אחד של APRA ועד חמישה חברים המתמנים על ידי שר האוצר. הנגיד הוא יושב הראש ונציג ה-RBA הוא סגן יושב הראש.[1] מבנה זה משלב מומחיות של בנק מרכזי, תרומה רגולטורית-פיקוחית ופרספקטיבות חיצוניות לא-ניהוליות.

למועצה יש כללים פורמליים בדבר ישיבות וקבלת החלטות. ה-RBA מציין כי המועצה מתכנסת אחת לרבעון וכי ה-RBA מפרסם הודעה לתקשורת לאחר כל ישיבה המפרטת את הסוגיות המרכזיות שנשקלו על ידי המועצה.[2] מניין חוקי הוא חמישה חברים. החלטות מתקבלות ברוב קולות של החברים הנוכחים ומצביעים, ולאדם היושב בראש הישיבה יש גם קול רגיל וגם, אם נדרש, קול מכריע.[1]

תפקידו של הנגיד הוא תפעולי וגם קשור לממשל. לפי האמנה, הנגיד אחראי לניהול השוטף של ה-RBA, לרבות יישום מדיניות שקבעה מועצת מערכת התשלומים, ועליו ליישם מדיניות זו באופן העולה בקנה אחד עם כל הנחיה לגבי היישום שניתנה על ידי המועצה.[1]

היחס לדירקטוריונים אחרים של ה-RBA

מועצת מערכת התשלומים היא חלק ממסגרת הממשל של ה-RBA. בעקבות רפורמות במבנה הדירקטוריונים של ה-RBA, התיאור הפומבי של ה-RBA מבחין בין מועצת מערכת התשלומים לבין מועצת המדיניות המוניטרית ומועצת הממשל. מועצת מערכת התשלומים אחראית למדיניות מערכת התשלומים; מועצת המדיניות המוניטרית אחראית למדיניות המוניטרית ולמדיניות היציבות הפיננסית, למעט כאשר זו נוגעת למדיניות מערכת התשלומים; ומועצת הממשל אחראית למדיניות ה-RBA בעניינים אחרים.[2]

חלוקה זו נועדה להפריד בין מדיניות תשלומים לבין החלטות ריבית וממשל מוסדי רחב יותר. לדוגמה, המנדט של המועצה עשוי לכלול עלויות תשלומים קמעונאיים, רגולציה של תשלומי כרטיסים, גישה למערכות תשלומים, תשתית לתשלומים מחשבון לחשבון, יציבותה של תשתית שוק פיננסי וסופיות הסילוק. סוגיות אלה קשורות ליציבות פיננסית ולתחרות, אך אינן זהות להחלטות מדיניות מוניטרית כגון קביעת הריבית המזומנית האוסטרלית.

גם ה-RBA עצמו יכול להיות משתתף במערכת התשלומים. הוא מחזיק ומפעיל את Reserve Bank Information and Transfer System, הידועה בשם RITS, מערכת הסילוק הברוטו בזמן אמת לתשלומים בסכומים גבוהים של אוסטרליה. הדוח השנתי של מועצת מערכת התשלומים לשנת 2026 של ה-RBA מציין כי מחלקת מדיניות התשלומים של ה-RBA משמשת כמפקחת על RITS וכי המועצה שומרת על אחריות ראשית לאישור ההערכות התקופתיות של הצוות לגבי RITS.[3] הדבר יוצר סוגיות ממשל שעל מסגרת המועצה לנהל, משום שה-RBA יכול להיות הן מפעיל והן מפקח על תשתית.

מסגרות סליקה וסילוק

אחריויותיה של המועצה אינן מוגבלות לתשלומים קמעונאיים. יש לה גם תפקיד במדיניות ובפיקוח הנוגעים למסגרות סליקה וסילוק. מסגרות אלה חיוניות לתפקודם של שוקי ניירות הערך והנגזרים משום שהן תומכות בסליקה, בסילוק ובניהול הסיכונים של עסקאות לאחר ביצוע המסחר.

ה-RBA מציין כי תחומי האחריות של המועצה כוללים מדיניות ביחס למסגרות סליקה וסילוק.[2] הדוח השנתי של מועצת מערכת התשלומים לשנת 2026 מתאר סמכויות ותפקידים אלה כקשורים לפיקוח וליישוב משברים של צדדים נגדיים מרכזיים ושל מסגרות סילוק ניירות ערך, שאותם הוא מזהה כתשתית מרכזית התומכת בסליקה ובסילוק של עסקאות בשווקים הפיננסיים.[3]

תחום זה חופף לאחריויות של הוועדה האוסטרלית לניירות ערך ולהשקעות, שלה סמכויות רגולטוריות משלימות לגבי מסגרות סליקה וסילוק. הדוח השנתי של ה-RBA מציין כי ASIC וה-RBA מתאמים את הקשר שלהם עם מסגרות אלה ועם משתתפי השוק בנושאים הקשורים לסליקה ולסילוק.[3]

אינטראקציה עם רגולטורים ומוסדות אחרים

מועצת מערכת התשלומים פועלת בתוך ארכיטקטורה רגולטורית אוסטרלית רחבה יותר. APRA מיוצגת במועצה, דבר המשקף את הקשר בין מערכות תשלומים לבין יציבות פיקוחית. ASIC עובדת עם ה-RBA בפיקוח על מסגרות סליקה וסילוק. ל-נציבות התחרות והצרכנות האוסטרלית יש תפקיד בתחום דיני התחרות בתשלומים, במיוחד כאשר הסדרים ענפיים כרוכים בשיתוף פעולה בין מתחרים.

ה-RBA מציין כי ה-ACCC שומרת על אחריות לתחרות ולגישה במערכת תשלומים אלא אם כן ה-RBA מייעד את אותה מערכת ומטיל משטר גישה או תקן; אם ה-RBA עושה זאת, דרישות ה-RBA גוברות לגבי משתתפים המצייתים להן.[2] ה-RBA מציין גם כי ל-RBA ול-ACCC יש מזכר הבנות המכסה תיאום מדיניות, שיתוף מידע וקשר שוטף.[3]

עבודת המועצה רלוונטית גם ל-מועצת הרגולטורים הפיננסיים, הגוף המתאם המרכזי של הרגולטורים הפיננסיים באוסטרליה. ה-RBA מציין כי הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם סוכנויות מועצה אחרות, ובמקום הרלוונטי גם עם ה-ACCC, בנושאים כגון רפורמות בתשתית שוק פיננסי, ניהול משברים עבור מסגרות סליקה וסילוק, תחרות בסליקה ובסילוק של מניות, העברות מקרקעין אלקטרוניות ואבטחת סייבר.[3]

בתשלומים קמעונאיים, סביבת המדיניות של המועצה כוללת תשתיות וגופים ענפיים כגון פלטפורמת התשלומים החדשה ו-אוסטרליאן פיימנטס פלוס. ה-RBA מציין כי NPP Australia Ltd היא חברה-בת בבעלות מלאה של Australian Payments Plus וכי צוות ה-RBA נפגש באופן קבוע עם צוות בכיר של AP+ בנוגע להתפתחויות ב-NPP ובתשתיות תשלום מקומיות אחרות המופעלות על ידי AP+, לרבות eftpos ו-BPAY.[3]

מוקדי מדיניות ועדיפויות אסטרטגיות

סדר היום של המועצה משתנה לאורך זמן ככל ששיטות התשלום, הטכנולוגיה ומבנה השוק מתפתחים. דיווחים עדכניים של ה-RBA מזהים סוגיות כגון תחרות בכרטיסי דביט, עלויות תשלומי כרטיסים לסוחרים, חיוב-יתר, אבטחה ותחרות בתשלומי כרטיסים מקוונים, פיתוח ה-NPP, עתידם של תשלומים מחשבון לחשבון, תשלומים חוצי גבולות ועתיד המזומן כתחומים של מעורבות עם בעלי עניין.[3]

באוגוסט 2025 אישרה המועצה אסטרטגיית מדיניות תשלומים של ה-RBA לשנים 2025–2027. ה-RBA ציין כי האסטרטגיה התמקדה בשלוש מטרות אסטרטגיות, שנתמכו ב-10 יוזמות עדיפות, ונועדה לסייע בתעדוף מאמצי ה-RBA לתמוך בהתפתחותה של מערכת התשלומים של אוסטרליה בהתאם לאינטרס הציבורי.[3]

תחום המדיניות של המועצה מסתגל גם לשינויים בחקיקה. בהגשה מפברואר 2024 לוועדת החקיקה הכלכלית של הסנאט, ה-RBA תיאר את עצמו כרגולטור הראשי של מערכת התשלומים האוסטרלית, כאשר מדיניות מערכת התשלומים נקבעת על ידי מועצת מערכת התשלומים. ההגשה תמכה ברפורמות בחוק מערכות תשלומים (רגולציה) 1998, לרבות הרחבת היקף הרגולציה כך שיכלול גופים המסייעים או מאפשרים תשלומים, לרבות שחקנים חדשים.[4]

התפתחויות אלה משקפות מעבר רחב יותר ממערכת תשלומים הנשלטת על ידי תשתית מסורתית המופעלת בידי בנקים לעבר אקו-סיסטם הכולל הסדרי כרטיסים, ארנקים דיגיטליים, תשלומים בזמן אמת מחשבון לחשבון, חברות טכנולוגיה, מתווכי פינטק, מפעילי תשתיות שוק ורשתות חוצות גבולות. המנדט של המועצה מנוסח באופן רחב דיו כדי לשקול הן מערכות מבוססות והן הסדרי תשלום מתפתחים, כאשר אלה משפיעים על סיכון, יעילות ותחרות.

אחריותיות ושקיפות

למועצת מערכת התשלומים יש חובות דיווח סטטוטוריות. אמנת מועצת מערכת התשלומים קובעת כי על המועצה לדווח לשר בהקדם האפשרי לאחר 30 ביוני בכל שנה על עניינים שנקבעו בסעיף 25M לחוק הבנק המרכזי, ועליה לעדכן את הממשלה מעת לעת בדבר תפקידיה, סמכויותיה ומדיניות מערכת התשלומים שלה.[1]

הדוח השנתי של מועצת מערכת התשלומים לשנת 2026 של ה-RBA מציין כי הדוח השנתי הוא האמצעי העיקרי לאחריותיות בתחום אחריויות מערכת התשלומים של ה-RBA. הוא גם מציין כי הוועדה הקבועה לכלכלה של בית הנבחרים מקיימת שימועים פומביים פעמיים בשנה שבהם ה-RBA עשוי לדון בענייני מערכת התשלומים כחלק מפעילותו הרחבה יותר.[3]

ה-RBA מתקשר את מדיניות התשלומים באמצעות הודעות לתקשורת, נאומים, פרסומי מחקר, אתר האינטרנט שלו, קשר עם התעשייה ומעורבות בינלאומית. ה-RBA מציין כי הוא מפרסם הודעה לתקשורת לאחר כל ישיבה רבעונית של מועצת מערכת התשלומים, ובה מתוארות הסוגיות שנדונו וניתן אות לקראת מסמכים עתידיים, לפי העניין.[3]

ה-RBA גם אוסף ומפרסם סטטיסטיקות תשלומים. הדוח השנתי שלו לשנת 2026 מציין כי הוא אוסף נתונים חודשיים ממוסדות פיננסיים, מחברות כרטיסים וממשתתפים אחרים במערכת התשלומים על כרטיסי דביט ואשראי, ארנקים ניידים, עסקאות בכספומטים, עמלות סוחרים, העברות אלקטרוניות בהיקף גדול, עסקאות NPP ושיקים.[3] נתונים אלה תומכים בהערכת המועצה לגבי מגמות בתשלומים, מבנה השוק וסוגיות רגולטוריות.

הקשר בינלאומי

תפקידה של מועצת מערכת התשלומים משתלב במגמה עולמית של בנקים מרכזיים לעבר פיקוח מפורש על תשתיות תשלום, סליקה וסילוק. ה-RBA משתתף בפורומים בינלאומיים הרלוונטיים לעבודה זו. הדוח השנתי שלו לשנת 2026 מציין כי ה-RBA הוא חבר בוועדה לתשלומים ולתשתיות שוק של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, פורום של בנקים מרכזיים למעקב ולניתוח של התפתחויות בתשתיות תשלום, סליקה וסילוק ולפיתוח תקנים בינלאומיים רלוונטיים.[3]

מעורבות בינלאומית חשובה משום שמערכות תשלומים ותשתיות שוק פיננסי הן יותר ויותר חוצות גבולות. הסדרי כרטיסים, ארנקים דיגיטליים, ספקי תשלומים חוצי גבולות, צדדים נגדיים מרכזיים ומערכות סילוק ניירות ערך עשויים לכלול גופים זרים או תקנים גלובליים. המנדט המקומי של המועצה הוא אוסטרלי, אך המערכות שעליהן היא מפקחת או שאחריהן היא עוקבת עשויות להיות מחוברות לרשתות, לתקנים ולסיכונים בינלאומיים.

חשיבות

מועצת מערכת התשלומים חשובה משום שתשלומים הם שירות תשתיתי מרכזי של המערכת הפיננסית. הסדרי תשלום יעילים, אמינים ותחרותיים מפחיתים עלויות עסקה, תומכים במסחר, מאפשרים למוסדות פיננסיים לסלק התחייבויות ומבססים אמון בכסף. כשלים במערכות תשלום או סילוק יכולים להעביר לחצי נזילות ותפעול בכל רחבי המערכת הפיננסית.

מנדט האינטרס הציבורי של המועצה מעניק לה תפקיד באיזון בין כמה מטרות שלא תמיד מתיישבות זו עם זו. הסדרי גישה פתוחים ובעלות נמוכה יותר יכולים לקדם תחרות וחדשנות, בעוד שדרישות בטיחות ותקנים תפעוליים יכולים להגביר חוסן אך להטיל עלויות ציות. המסגרת הסטטוטורית של המועצה מחייבת אותה לשקול יחד בקרת סיכונים, יעילות, תחרות ויציבות פיננסית, במקום להתייחס לכל אחת מן המטרות בנפרד.

לפיכך, עבור המערכת הפיננסית האוסטרלית, המועצה היא מוסד מרכזי ברגולציה של תשתית מערכת התשלומים ושל מדיניותה. היא קשורה קשר הדוק ל-RBA, ל-APRA, ל-ASIC, ל-ACCC, למשרד האוצר, להסדרי תשלום, לבנקים, לספקי תשתיות שוק ולחברות תשלומים מתפתחות. עבודתה משפיעה על האופן שבו כסף נע בכלכלת אוסטרליה, על האופן שבו עסקאות בשוק הפיננסי מסולקות, ועל האופן שבו רגולציית מערכת התשלומים מסתגלת לשינוי טכנולוגי.

מקורות

  1. [1] Payments System Board Charter — Reserve Bank of Australia

    מצוטט עבור: Establishes the Payments System Board’s role, responsibilities, composition, meeting rules, and reporting obligations.

  2. [2] Payments System Board — Reserve Bank of Australia

    מצוטט עבור: Describes the Board’s statutory responsibilities, powers, membership, meetings, relationship with other RBA boards, and coordination with the ACCC.

  3. [3] About the Payments System Board | Payments System Board Annual Report – September 2026 — Reserve Bank of Australia

    מצוטט עבור: Provides current reporting on the Board’s accountability, communications, stakeholder engagement, RITS oversight, payments strategy and regulatory liaison.

  4. [4] Reforms to the Payment Systems (Regulation) Act 1998: Submission to Senate Economics Legislation Committee — Reserve Bank of Australia

    מצוטט עבור: States that the RBA is the principal regulator of the Australian payments system and that payments system policy is determined by the Payments System Board; outlines RBA support for PSRA reforms.