English

מדד ת"א-90

מדד ייחוס ישראלי למניות בינוניות, הכולל 90 מניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב שמחוץ למדד ת"א-35.

**מדד ת"א-90** הוא מדד מניות של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, העוקב אחר 90 מניות בעלות זיקה לישראל שלהן שווי השוק הגבוה ביותר לאחר החרגת מניות הכלולות ב-מדד ת"א-35. הוא מהווה מדד ייחוס מרכזי לפלח בשוק המניות הרשומות בישראל, ויחד עם ת"א-35 מרכיב את מדד ת"א-125.[1]

סקירה כללית

מדד ת"א-90 מתוחזק על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE). הבורסה מתארת אותו כמדד דגל משמעותי, המורכב מ-90 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן נכללות במדד ת"א-35 ועומדות בקריטריוני הזכאות של המדד.[1] במונחי מבנה שוק, מקובל לפרש אותו כמדד הייחוס העיקרי של ישראל למניות בינוניות המחושב על ידי הבורסה: הוא מוציא את 35 המניות הכשירות הגדולות ביותר שבמדד ת"א-35, ומכסה את הדרג הגדול הבא של חברות רשומות כשירות.

למדד קוד TASE מספר 143, ‏ISIN ‏IL00BIDX1436, סימול בלומברג TA-90 וסימול רויטרס ‎.TA90.[1] הבורסה מסווגת אותו כמדד מעקב ומפיצה אותו בזמן אמת כל 15 שניות במהלך יום המסחר.[1] שיטת החישוב שלו היא תשואה כוללת ברוטו (GTR), כלומר רמת המדד הרשמית נועדה לשקף שינויי מחיר והשקעה מחדש של חלוקות מזומן ברוטו לפני השפעות מס במקור, בהתאם למסגרת מתודולוגיית המדדים של הבורסה.[1]

לת"א-90 קשר הדוק לשני מדדי שווי שוק ישראליים אחרים. מדד ת"א-35 מכסה את המניות הגדולות הכשירות המובילות, בעוד מדד ת"א-125 כולל את כל המניות שבמדדי ת"א-35 ות"א-90.[4] כתוצאה מכך, ת"א-90 הוא גם מדד ייחוס עצמאי וגם אחד משני אבני הבניין של יקום ת"א-125 הרחב של מניות גדולות ובינוניות. בפועל, תנועות בת"א-90 עשויות להיות שונות באופן מהותי מאלו של ת"א-35, משום שלת"א-90 יש מספר גדול יותר של רכיבים, תקרות משקל נמוכות יותר לנייר ערך בודד וחשיפה רחבה יותר לחברות שמתחת לדרג שווי השוק הגבוה ביותר.

היסטוריה והתפתחות

המדד הושק ב-3 בינואר 1999 עם ערך בסיס של 100.[1] הבורסה מציינת כי המדד הושק במקור כת"א-75 וכי הורחב והפך לת"א-90 ב-9 בפברואר 2017.[1] ת"א-75 המוקדם ייצג את המניות שבאו לאחר מדד החברות הגדולות בהיררכיית שווי השוק הישראלית. מחקר שפורסם באמצעות רשות ניירות ערך מתאר את המבנה המוקדם, שבו מדד המניות הגדולות ת"א-25 עקב אחר 25 המניות המובילות לפי שווי שוק, ומדד המניות הבינוניות ת"א-75 עקב אחר 75 המניות הגדולות הבאות; יחד יצרו מדדים אלה את ת"א-100.[5]

המעבר מת"א-75 לת"א-90 התרחש כחלק מרפורמה רחבה יותר במדדי המניות של הבורסה. הרפורמה הרחיבה את מבנה מדדי הייחוס המרכזיים ושינתה היבטים של זכאות והרכב מדדים. דף המדד שפרסמה הבורסה מציין כי ת"א-75 הורחב לת"א-90 החל מ-9 בפברואר 2017.[1] מאוחר יותר, בסוף תקופת המעבר למתודולוגיה החדשה, הבורסה דיווחה כי ת"א-90 יורכב מ-90 מניות במקום 98 מניות, וכי ת"א-125 יורכב מ-125 מניות במקום 133 מניות.[6] באותה הודעה נאמר גם כי שיעור החזקות הציבור במדדי הדגל הועלה מ-30% ל-35%.[6]

הרציפות ההיסטורית של המדד חשובה למשתמשי נתוני מניות ישראליים. הבורסה מציינת את תאריך השקת המדד ואת תחילת הנתונים ההיסטוריים כ-3 בינואר 1999, תוך ציון שהנתונים ההיסטוריים באתר הבורסה מתחילים ב-2 בינואר 2000.[1] מאחר שהמדד השתנה מת"א-75 לת"א-90 בשנת 2017, יש לנקוט זהירות בסדרות ארוכות טווח: תצפיות מלפני 2017 משקפות את מבנה קודמו, בעוד שתצפיות לאחר השינוי משקפות את המתודולוגיה המורחבת של 90 מניות.

זכאות ויקום המדד

דף המדד של הבורסה קובע כי יקום המדד של ת"א-90 הוא RIMON, או Premium Equity Universe, וכי הקריטריון הנוסף הוא אי-הכללה במדד ת"א-35.[1] המדד מוגבל למניות בעלות זיקה מקומית, בהתאם לקריטריון מקום ההתאגדות שבדף הבורסה.[1] הבורסה מציינת גם כי למדד יש מסלול מהיר למניות חדשות בהנפקה ראשונה לציבור או למניות דואליות.[1]

יקום RIMON הוא חלק ממערכת יקומי מדדי המניות של הבורסה. במדדי מניות ישראליים, למושג היקום יש חשיבות משום שהכללה במדד אינה תלויה רק בדירוג לפי שווי שוק כולל. מניות חייבות תחילה לעמוד בתנאי סף ובדרישות נוספות שהגדירה הבורסה לפני שיוכלו להיות מועמדות למדדי הייחוס המרכזיים. המחקר המתארח על ידי רשות ניירות ערך על אודות מדדים בישראל מתאר את יקום המדד תמר שלפני הרפורמה כרשימת המניות שעמדו בקריטריוני סף בסיסיים להכללה במדדי המעקב של הבורסה, ומציין כי קריטריוני סף מרכזיים כללו שיעור החזקות ציבור מינימלי, ערך ממוצע מינימלי של החזקות הציבור ומחיר ממוצע מינימלי.[5] דף ת"א-90 הנוכחי מזהה את היקום החל על המדד כ-RIMON ולא כ-Tamar, אך העיקרון הכללי נותר בעינו: הזכאות מסוננת באמצעות מסגרת של יקום מדדי ולא לפי גודל בלבד.[1]

הקשר של ת"א-90 לת"א-35 יוצר גם גבול אוטומטי בין כיסוי מניות גדולות למניות בינוניות. חברה הכלולה בת"א-35 אינה יכולה להיכלל במקביל גם בת"א-90.[1] מנגד, מניה כשירה שמדורגת מתחת לפלח של ת"א-35 אך גבוה מספיק לבחירה לת"א-90 עשויה להפוך לרכיב במדד ת"א-90, בכפוף לכללי העדכון, דירוגי החיץ ותנאי זכאות אחרים.

תהליך הסקירה וכללי הבחירה

הרכב המדד נבחן פעמיים בשנה. הבורסה מציינת כי מועדי סקירת הרכיבים הם בסוף המסחר ביום חמישי הראשון במאי ובנובמבר.[1] לצורך סקירות אלה, מועד הרישום של החזקות הציבור הוא 31 במרץ לעדכון מאי ו-30 בספטמבר לעדכון נובמבר.[1] הבורסה מציינת גם כי מועד הרישום לעדכון הוא סוף המסחר ביום חמישי שלושה שבועות לפני עדכון המדד, וכי מועד הודעת העדכון הוא סוף המסחר ביום חמישי שבועיים לפני העדכון.[1]

קריטריון הדירוג לת"א-90 הוא שווי שוק.[1] הבורסה מפרסמת דירוגי כניסה ויציאה המשמשים כחיץ סביב ההכללה במדד: דירוג הכניסה הוא 80 ודירוג היציאה הוא 100.[1] כללי חיץ נפוצים בתכנון מדדי מניות משום שהם מפחיתים תחלופה על ידי מניעת מצב שבו תנועות קטנות סביב נקודת חתך מחייבות אוטומטית הוספות ומחיקות מיידיות. לגבי ת"א-90, דירוגי הכניסה והיציאה שפורסמו מרמזים כי דירוגו של מועמד ביחס ליקום הזכאי של המדד הוא גורם מרכזי בשאלה אם יתווסף או ייגרע בעת סקירה.

הבורסה מציינת כי למדד יש 90 רכיבים ותקרת משקל של 2%.[1] תקרת המשקל היא מאפיין מבני בולט משום שהיא מגבילה את ההשפעה המרבית של כל מניה בודדת בעת איזון מחדש. תקרה של 2% נמוכה באופן מהותי מהמשקלים המרביים הנצפים לעיתים קרובות במדדי מניות גדולות מרוכזים, ומשמעותה היא שת"א-90 מתוכנן להיות פחות נשלט בידי מספר קטן של הרכיבים הגדולים ביותר בתוך הפלח שלו.

שקילה, חישוב וסוג תשואה

ת"א-90 הוא מדד המדורג לפי שווי שוק עם החלת תקרות. דף המדד מזהה את קריטריון הדירוג כשווי שוק, בעוד שהדוח השנתי של הבורסה לניירות ערך בתל אביב מתאר את ת"א-90 כמדד מניות של 90 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, שאינן נכללות בת"א-35 ועומדות בקריטריוני המדד.[1][4] כלל התקרה מונע מכל רכיב בודד לחרוג ממשקל מרבי של 2% בנקודת החישוב או הסקירה הרלוונטית.[1]

שיטת החישוב הרשמית של הבורסה לת"א-90 היא תשואה כוללת ברוטו.[1] הדבר שונה ממדד מחירים, המודד רק תנועות מחיר, וממדד תשואה כוללת נטו, שבדרך כלל מביא בחשבון מסים במקור על חלוקות. במסגרת GTR, דיבידנדים וחלוקות מזומן דומות משתקפים בברוטו לפני מס. הדבר הופך את הרמה המפורסמת של ת"א-90 למתאימה לניתוח ביצועי סל הנכסים הבסיסי על בסיס השקעה מחדש של חלוקות, אף שאינה בהכרח תואמת את החוויה לאחר מס של משקיע מסוים.

המדד מופץ במהלך שעות המסחר במרווחים של 15 שניות.[1] לתדירות זו יש רלוונטיות למוצרים הנסחרים בבורסה, למדדי ייחוס מוסדיים ולניטור שוק תוך-יומי, משום שאין מדובר רק בחישוב חד-יומי. הבורסה מפרסמת גם מידע ברמת הרכיב עבור ת"א-90, לרבות שמות, סמלים, מספרי ניירות ערך, מספרי ISIN, משקולות, שווי שוק, מחירים ושדות סטטוס אקס-דיבידנד בדף הרכב המדד שלה.[2]

רכיבים וחשיפת שוק

ת"א-90 כולל 90 מניות, והרכבו משתנה באמצעות הסקירות החצי-שנתיות של הבורסה וכל שינוי רלוונטי במסלול המהיר.[1] מאחר שהוא מכסה את הדרג שמתחת לת"א-35, רכיביו עשויים לכלול חברות שהן גדולות במונחים מקומיים אך אינן נמנות עם החברות הישראליות הרשומות הכשירות הגדולות ביותר. לפיכך, למדד עשויים להיות משקלים סקטוריאליים, מאפייני נזילות ומנועי רווח שונים מאלה של ת"א-35.

דף ההרכב של הבורסה מספק מידע ברמת נייר הערך עבור המדד. דוגמה שנלכדה מדף ההרכב של ת"א-90 בבורסה הציגה את מקס סטוק כרכיב, יחד עם הסימול שלה, מספר נייר הערך, מספר ה-ISIN, המשקל, שווי השוק ושדות המחיר.[2] דף ההרכב רגיש לתאריך, ולכן יש לראות בחברות הנוכחית ובמשקלים נתונים נכונים לנקודת זמן מסוימת ולא עובדות קבועות.

בסוף שנת 2025 הציג הדוח התקופתי של הבורסה את ת"א-90 כאחד ממדדי המניות המובילים. הדוח הראה שווי שוק של 451 מיליארד ש"ח לת"א-90 נכון ל-31 בדצמבר 2025, לעומת 325 מיליארד ש"ח בסוף 2024.[4] אותה טבלה דיווחה גם על נתוני שיעור שינוי לשנים 2025 ו-2024, והציבה את ת"א-90 לצד ת"א-35, ת"א-125 ות"א-SME60 בתוך משפחת מדדי שווי השוק המרכזית של הבורסה.[4]

תפקידו בשוק המניות בישראל

ת"א-90 הוא אחד ממדדי הייחוס המרכזיים של שוק המניות הישראלי. הוא מייצג פלח רחב יותר ובדרך כלל בעל שווי שוק נמוך יותר מת"א-35, אך עדיין בתוך משפחת המדדים המרכזית של מניות גדולות ובינוניות. עבור משקיפי שוק, ניתן להשתמש במדד כדי להבחין בין ביצועי החברות הרשומות הבאות בגודלן בישראל לבין ביצועי 35 המניות הגדולות ביותר.

למדד יש חשיבות גם עבור מוצרי השקעה פסיביים ונכסים הצמודים למדדי ייחוס. חומרי המדדים של הבורסה עצמה מסווגים את ת"א-90 כמדד מעקב, והמחקר המתארח על ידי רשות ניירות ערך מציין כי מדדי מניות ייחוס בישראל היו קשורים היסטורית לתעודות סל ולערוצים אחרים של ביקוש פסיבי.[1][5] המחקר דיווח כי נכון ליוני 2012, השקעה בתעודות סל העוקבות אחר מדדי שוק מניות מקומיים היוותה כ-85% מכלל ההשקעה הקיימת בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים.[5] אף שנתון זה מתייחס למבנה שוק מוקדם יותר, הוא ממחיש מדוע שינויים במדדי הייחוס בישראל עשויים להיות חשובים למסחר, לנזילות ולדינמיקה של זרמים פסיביים.

עיצובו של ת"א-90 עשוי להשפיע גם על התנהגותן של חברות הקרובות לספי המדד. הכללה במדד ייחוס מרכזי עשויה להשפיע על הנראות, על פעילות המסחר ועל הביקוש מצד קרנות צמודות מדד, בעוד שמחיקה עשויה ליצור את האפקט ההפוך. עם זאת, השפעות אלה משתנות לפי חברה ותקופה, והמתודולוגיה של המדד עצמה היא נייטרלית: היא מיישמת כללי זכאות, דירוג והגבלת משקל שפורסמו, ולא הערכות שיקול דעת של כדאיות השקעה.

הקשר למדד ת"א-125

ת"א-125 מוגדר על ידי הבורסה כמדד הכולל את כל המניות שבמדדי ת"א-35 ות"א-90.[4] הדבר הופך את ת"א-90 לאחד משני הרכיבים הישירים של ת"א-125. ת"א-35 מספק את החברות הכשירות הגדולות ביותר, בעוד ת"א-90 מספק את 90 החברות הכשירות הבאות. יחד הם יוצרים מדד של 125 מניות עבור פלח רחב של מניות גדולות ובינוניות בשוק הישראלי.

קשר זה משמעו כי שינויים בהרכב ת"א-90 משפיעים גם על ת"א-125, אלא אם הם מקוזזים על ידי שינויים מקבילים במקום אחר בהיררכיית המדדים. חברה שמקודמת מת"א-90 לת"א-35 נותרת בדרך כלל בתוך ת"א-125 אך משנה את סיווג תת-המדד שלה. חברה שנגרעת מת"א-90 ואינה נכללת בת"א-35 יוצאת בדרך כלל מת"א-125, בכפוף לכללים המפורטים של הסקירה הרלוונטית.

עבור משקיעים ואנליסטים, מבנה זה מאפשר פירוק של ביצועי השוק הרחב. ניתן להפריד את תשואות ת"א-125 לרכיבי ת"א-35 של מניות גדולות ולרכיבי ת"א-90 של מניות בינוניות. הדבר שימושי כאשר תנועות השוק מרוכזות בבנקים הגדולים ביותר, בחברות טכנולוגיה או במנפיקים גדולים אחרים, משום שת"א-90 עשוי לספק תמונה שונה של רוחב שוק המניות המקומי.

ממשל ופרסום

ת"א-90 מחושב ומתפרסם על ידי הבורסה, מפעילת בורסת ניירות הערך המרכזית של ישראל.[1] הבורסה מפרסמת נתונים ברמת המדד, נתוני רכיבים ומאפיינים מתודולוגיים באתר נתוני השוק שלה. הבורסה גם מדווחת על מדדיה המובילים בדיווחיה התאגידיים התקופתיים, שבהם מופיע ת"א-90 לצד מדדי מניות מרכזיים אחרים.[4]

ההקשר הרגולטורי כולל את רשות ניירות ערך, המפקחת על שוק ניירות הערך בישראל. המחקר המתארח על ידי רשות ניירות ערך בנושא מדדים בישראל מספק רקע על האופן שבו נחקרו בישראל הרכב מדדים וביקוש להשקעות פסיביות.[5] עם זאת, המדד עצמו הוא מוצר המחושב בידי הבורסה ולא נתון סטטיסטי המחושב בידי רגולטור.

פרשנות ומגבלות

אין לפרש את ת"א-90 כמדד מלא של שוק המניות הישראלי. הוא מוציא מתוכו את רכיבי ת"א-35 מעצם תכנונו, ולכן אינו כולל את החברות הכשירות הרשומות הגדולות ביותר.[1] הוא גם אינו כולל מניות קטנות יותר שמחוץ למבנה ת"א-125, וכן ניירות ערך שאינם עומדים בדרישות יקום המדד ודרישות הזכאות הרלוונטיות. למדד רחב יותר של מניות גדולות ובינוניות, ת"א-125 הוא מדד הייחוס המשולב; לפלח בעל שווי השוק הגבוה ביותר, ת"א-35 הוא נקודת ההשוואה הישירה.

המדד גם אינו המלצה לתיק השקעות. רכיביו ומשקולותיו נקבעים לפי מתודולוגיית הבורסה, לרבות מסנני זכאות, מועדי סקירה, דירוגי שווי שוק ותקרות משקל.[1] רמת ה-GTR הרשמית משקפת חישוב מדד סטנדרטי, ועלולה להיות שונה מהתשואות שמושגות על ידי קרנות, מוצרים הנסחרים בבורסה או כלי השקעה אחרים בשל עמלות, שיטות שכפול, מסים, עלויות עסקה, שגיאת עקיבה והבדלי עיתוי.

לבסוף, על המשתמשים להבחין בין ערכים נוכחיים לבין כללים מבניים. רמות המדד, המשקלים, הרכיבים ושווי השוק משתנים ללא הרף. המאפיינים העמידים הם זהות המדד, המפעיל שלו, גישת החישוב, מסגרת הסקירה והקשר שלו לת"א-35 ולת"א-125, בעוד שנתונים יומיומיים יש לבדוק מול פרסומי הבורסה העדכניים.

מקורות

  1. [1] TA-90 Index About — Tel Aviv Stock Exchange

    מצוטט עבור: Official TASE page for TA-90 identifiers, description, calculation method, review schedule, eligibility universe, weight cap, launch date and historical note that TA-75 was broadened to TA-90 on 9 February 2017.

  2. [2] TA-90 Index Composition — Tel Aviv Stock Exchange

    מצוטט עבור: Official TASE composition page showing constituent-level fields such as name, symbol, security number, ISIN, weight, market capitalization and prices.

  3. [3] TA-90 Index Composition - Index Weight — Tel Aviv Stock Exchange

    מצוטט עבור: TASE page for TA-90 constituent composition by index weight.

  4. [4] The Tel-Aviv Stock Exchange Ltd. Periodic Report for 2025 — Tel Aviv Stock Exchange

    מצוטט עבור: TASE annual report table describing the TA-90 as the 90 companies with the highest market capitalization not included in TA-35 that meet criteria, showing TA-90 market capitalization figures and explaining that TA-125 includes TA-35 and TA-90.

  5. [5] Indexing Israel — Israel Securities Authority

    מצוטט עבור: Research paper describing the former TA-25 and TA-75 market-index structure and index-universe threshold criteria such as free-float rate, free-float value and average price.

  6. [6] TASE Indices Reform Completed — Mondovisione

    מצוטט עבור: Report on TASE’s 2018 completion of its indices reform, including that TA-90 would consist of 90 shares, TA-125 of 125 shares, and the flagship-index free-float rate increased from 30% to 35%.