English

המוסד לביטוח לאומי

מוסד הביטחון הסוציאלי הציבורי של ישראל, האחראי לגביית דמי ביטוח לאומי ובריאות ולניהול גמלאות סטטוטוריות.

**המוסד לביטוח לאומי** (NII), המוכר בדרך כלל כ-*Bituach Leumi*, הוא מוסד הביטחון הסוציאלי הציבורי של ישראל. המוסד פועל מכוח חוק הביטוח הלאומי, גובה דמי ביטוח לאומי ומנהל גמלאות הנוגעות לזקנה, נכות, אבטלה, הורות ונסיבות נוספות. הוא גם גובה דמי ביטוח בריאות עבור מערכת ביטוח הבריאות הציבורית של ישראל. [1][2]

בסיס משפטי ותפקיד

הכנסת העבירה את חוק הביטוח הלאומי בנובמבר 1953. המוסד מגדיר את ייעודו כמתן הגנה כלכלית לאנשים ולמשפחות המתמודדים עם קושי זמני או ממושך. סמכויותיו חורגות מתוכנית ביטוח אחת: הוא מנהל מגוון גמלאות מכוח חוק הביטוח הלאומי ומיישם חוקים והסכמים אחרים של ביטחון סוציאלי, כולל הוראות בדבר הבטחת הכנסה. [1]

אף ששמו כולל את המילה *ביטוח*, המוסד לביטוח לאומי אינו מבטח מסחרי שמוכר פוליסות בתמחור אישי. הסדריו הסטטוטוריים גובים דמי ביטוח לפי כללים המתחשבים בהכנסה ובמעמד הביטוחי, בעוד שהזכאות לגמלה מסוימת תלויה בתנאיה המשפטיים של אותה גמלה. חלק מהתוכניות עוסקות בסיכונים הקשורים לעבודה או לדמי ביטוח; אחרות תומכות בילדים, באנשים מבוגרים או במשקי בית בעלי הכנסה שאינה מספקת. המוסד מאפיין את תשלומי הגמלאות שלו כהעברת הכנסה לקבוצות פגיעות מבחינה כלכלית. [1][2][3]

תחום אחריותו של המוסד לביטוח לאומי מובחן גם מזה של בנק ישראל, שהוא הבנק המרכזי של ישראל, וממוסדות המנהלים חסכונות פרישה אישיים. גמלת זקנה של המוסד לביטוח לאומי היא תשלום ביטחון סוציאלי סטטוטורי, ולא יתרה שנצברה בחשבון אישי של קופת גמל או קרן השתלמות. הבחנה זו חשובה בתיאור הסדרי ההכנסה מפרישה בישראל: גמלאות ציבוריות וחסכונות אישיים הם מקורות הכנסה שונים, הכפופים לכללים שונים. [1][3]

גמלאות ושירותים

המוסד מונה בין תוכניותיו גמלאות זקנה ושאירים, דמי לידה ודמי ילדים, תשלומים בגין פגיעה בעבודה, גמלאות נכות כללית, סיעוד, דמי אבטלה, והגנות הנוגעות לפשיטת רגל ולפירוק תאגידים. קטלוג הגמלאות שלו כולל גם הבטחת הכנסה, תשלומים הקשורים לשירות מילואים, סיוע לנפגעי פעולות איבה, וגמלאות לזכויות עובדים במקרי חדלות פירעון. עצם קיומה של תוכנית אינו אומר שכל תושב זכאי לה; הזכאות נקבעת לפי כללי הגמלה הרלוונטית. [1][3]

תוכניות אלו מגיבות לאירועים כלכליים שונים. דמי אבטלה ודמי פגיעה בעבודה יכולים לתת מענה לקטיעת ההכנסה, בעוד שדמי לידה וקצבאות ילדים קשורים לנסיבות משפחתיות. גמלאות זקנה ושאירים עוסקות בשלב מאוחר יותר בחיים או במותו של מבוטח. תוכניות הנכות והסיעוד נוגעות לצרכים שעשויים להימשך תקופה ארוכה יותר. הבטחת הכנסה ממלאת תפקיד שונה: המוסד לביטוח לאומי מזהה את חוק הבטחת הכנסה כאמצעי שנועד להגן על משפחות מפני אובדן הכנסה ולסייע בהבטחת קיום בסיסי לנזקקים. [1][3]

לא כל הסיוע ניתן בצורת תשלום כספי. המוסד מצהיר כי הוא מספק שירותי שיקום מקצועי והכשרה לאנשים עם מוגבלויות ולנפגעי פעולות איבה, וכן שירותי סיעוד וייעוץ לאנשים מבוגרים. הוא גם מפעיל קרנות המפתחות פרויקטים קהילתיים המשרתים קבוצות בעלות צרכים מיוחדים, ובהן אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות, וילדים וצעירים במצוקה. פעילויות אלו הופכות את המוסד הן למנהל גמלאות והן לספק או תומך בשירותים חברתיים. [1]

דמי ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי מן התושבים בהתאם להכנסתם ולמעמדם הביטוחי. מידע דמי הביטוח שלו מבחין, בין היתר, בין שכירים, עצמאים ואנשים שאינם עובדים. מעסיקים שותפים להסדרי הגבייה והמימון עבור עובדים. לפיכך, אין שיעור דמי ביטוח יחיד המתאר את חובת כל אדם: החישוב החל חל תלוי בנסיבותיו של האדם ובהכנסה הנבחנת. [2][4]

לשכירים בני 18 עד גיל פרישה, המוסד מפרסם שיעורי עובד ומעסיק נפרדים. שיעוריו התקפים ב־**1 בינואר 2026** קובעים שיעור מופחת לחלק השכר החודשי עד 7,703 ש״ח, המתואר כ־60% מן השכר הממוצע, ושיעור מלא לחלק שמעל סף זה ועד 51,910 ש״ח. על החלק הנמוך, שיעורי דמי הביטוח הלאומי המפורסמים הם 1.04% לעובד ו־4.51% למעסיק. על החלק הגבוה, הם 7% ו־7.6%, בהתאמה. נתונים אלה הם שיעורי ביטוח לאומי; ביטוח בריאות מוצג בנפרד בטבלת המוסד. [5]

לעצמאים יש סולם שיעורים שונה. עבור בני 18 עד גיל פרישה, שיעורי המוסד התקפים ב־1 בינואר 2026 מציגים שיעורי ביטוח לאומי של 4.47% על חלק ההכנסה עד 7,703 ש״ח ו־12.83% על החלק שמעליו, עד 51,910 ש״ח. הסולם מציג גם דמי ביטוח בריאות בנפרד. המוסד מפרסם כללים נוספים לאנשים שמחוץ לקטגוריות גיל ומעמד תעסוקתי אלה, ולכן אין להתייחס לטבלאות הסטנדרטיות לשכירים ולעצמאים כאל שיעורים אוניברסליים. [5][6]

דמי הביטוח הם מקור מימון חשוב, אך אינם היחיד. תיאור המימון של המוסד מזהה גם השתתפות של מעסיקים ושל המדינה, לצד הכנסות מריבית על השקעות. הסקירה התקציבית המתפרסמת שלו כוללת סכומים כספיים היסטוריים; אין לקרוא סכומים אלה כתקציב נוכחי ללא שנת דיווח מצוינת. העיקרון הרחב הוא שמימון המוסד משלב גבייה סטטוטורית עם מימון ציבורי, ולא נשען על כך שמקבלי הגמלאות עצמם יממנו ישירות את תשלומיהם. [4]

גביית ביטוח בריאות

למוסד יש תפקיד גבייה נפרד מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוא גובה דמי ביטוח בריאות ומעביר את הכספים שנגבו לקופות החולים, או *kupot holim*. מידע ביטוח הבריאות של המוסד קובע כי המבוטחים חייבים להירשם בקופת חולים ויכולים לבחור באיזו להצטרף. לפיכך, גביית דמי הביטוח אינה זהה למתן ישיר של כל הטיפול הרפואי המכוסה: המוסד ממלא תפקיד מימוני ומינהלי בתוך מערכת ביטוח הבריאות. [2][7]

לשכירים, המעסיק מנכה את דמי ביטוח הבריאות משכר העובד. בטבלת השכירים של המוסד מינואר 2026, שיעורי ביטוח הבריאות הם 3.23% על חלק השכר הנמוך ו־5.17% על החלק הגבוה, ללא שיעור נפרד למעסיק באותה טבלה. הסדרי תשלום אחרים עשויים לחול על עצמאים, על מי שאינם עובדים או על מקבלי גמלאות מסוימות. דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עשויים להיגבות יחד, אך הם משרתים מטרות סטטוטוריות שונות ומזוהים בנפרד בשיעורים המפורסמים. [5][7][8]

ניהול ונגישות

המוסד לביטוח לאומי משלב גביית דמי ביטוח עם ניהול גמלאות. אתר האינטרנט שלו מספק מסלולים להגשת תביעות ומסמכים מקוונים, לקבלת טפסים ואישורים, לשימוש במחשבונים, לעדכון פרטי חשבון בנק, לתשלום חובות דמי ביטוח או תשלומי יתר של גמלאות, ולתיאום תורים בסניפים. האתר גם מספק אמצעי לעבור מקופת חולים אחת לאחרת. תפקידים אלה ממחישים את טווח המידע שהמוסד מטפל בו, החל ממצב תעסוקה והכנסה ועד זכאות ופרטי תשלום. [9]

קטלוג הגמלאות המתפרסם של המוסד מאורגן סביב נסיבות כגון הפסקת עבודה, פגיעה, לידה, נכות וזקנה. ארגון זה יכול לסייע להבחין בין תביעה אפשרית לגמלה לבין חובת התשלום של דמי הביטוח. בפרט, תשלום דמי ביטוח כשלעצמו אינו קובע שתביעה מסוימת תאושר; הזכאות לגמלה נבחנת לפי התוכנית החלה. בדומה לכך, מי שאינו מועסק כיום עשוי עדיין להידרש להתחשב בכללי דמי הביטוח החלים על מעמדו הביטוחי. [2][3][9]

חשיבות כלכלית ומחקרית

המוסד לביטוח לאומי הוא מקור מידע על השפעותיה של מערכת המסים והגמלאות של ישראל, וכן מנהל של אותה מערכת. מינהל המחקר והתכנון שלו מפרסם סקרים ומחקרים על ביטוח סוציאלי ורווחה. המוסד מפרסם גם דוחות על עוני ואי־שוויון בהכנסה, נושאים הקשורים ישירות להעברות ההכנסה הנעשות באמצעות גמלאות הביטוח הלאומי. [3][10]

בדוחו על העוני בשנת 2024, המוסד דיווח על שיעור עוני יחידני של 20.7% ועל שיעור עוני משפחתי של 20.0%. אלה נתונים עבור **2024**, ולא מדדים לעוני ב־2026. הנתונים נותנים הקשר לתפקידו החלוקתי של המוסד, אך אינם מבודדים כשלעצמם את השפעתה של תוכנית אחת של המוסד לביטוח לאומי. גמלאותיו כוללות הן תשלומים הקשורים לאירועי חיים מסוימים והן אמצעים המיועדים לצורך כלכלי, ולכן הקשר בין הוצאה על ביטחון סוציאלי לבין עוני נמדד תלוי בתוכניות ובמשקי הבית הנבחנים. [1][11]

בתיאורים כלכליים של ישראל, יש להבין אפוא את המוסד לביטוח לאומי כגוף סטטוטורי לגבייה, לתשלום ולניהול של ביטחון סוציאלי. הוא אינו בנק מקבל פיקדונות ואינו קרן השקעות. סולמות דמי הביטוח שלו משפיעים על הכנסה מעבודה ועל עלויות מעסיקים; גמלאותיו משפיעות על הכנסות משקי הבית בנסיבות המזכות; וגביית ביטוח הבריאות שלו תומכת במסגרת נפרדת של מימון בריאות ציבורית. הסכומים, הספים ותנאי הזכאות הקשורים לתפקידים אלה עשויים להשתנות, ולכן כל תיאור מספרי דורש תאריך תחולה וקטגוריית ביטוח רלוונטית. [1][2][5][7]

מקורות

  1. [1] About — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Legal foundation, public-social-security role, principal programs, services and implementation of other social security laws.

  2. [2] Insurance Contributions — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Collection according to income and insurance status; collection and transfer of health insurance contributions.

  3. [3] Benefits — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Purpose and catalogue of benefits, including income support, work injury, disability, children and old age.

  4. [4] Source of Financing — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Sources of financing and contribution collection from different work-status groups; page includes historical figures.

  5. [5] For salaried workers - Rates and amounts of insurance contributions — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Salaried-worker thresholds and employee, employer and health insurance rates effective January 1, 2026.

  6. [6] For self employed person - Rates and amounts of insurance contributions — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Self-employed national and health insurance contribution rates effective January 1, 2026.

  7. [7] Health Insurance Contributions — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Health insurance contribution obligations and registration with a health maintenance organization.

  8. [8] Health insurance rates — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Deduction and payment arrangements for health insurance contributions across insurance-status categories.

  9. [9] HomePage, National Insurance Institute — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Online claims, documents, calculators, payment, account-update and appointment services.

  10. [10] Publications — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Research and Planning Administration publications on social insurance and welfare.

  11. [11] The National Insurance Institute 2024 Poverty Report — National Insurance Institute of Israel

    מצוטט עבור: Reported individual and family poverty rates for 2024.