English

לאומי קארד

חברת כרטיסי אשראי ישראלית לשעבר שהוקמה על ידי בנק לאומי, ומותגה מחדש מאוחר יותר כ-Max It Finance.

לאומי קארד הייתה חברת כרטיסי אשראי ותשלומים ישראלית שנוסדה בשנת 2000 כחברה בת של בנק לאומי. היא הנפיקה כרטיסי תשלום וסלקה אותם, סיפקה שירותים לבתי עסק, ובהמשך הציעה גם מוצרי אשראי. החברה הופרדה מבנק לאומי במסגרת רפורמות התחרות, נמכרה בשנת 2019, ומותגה מחדש כ-Max It Finance Ltd.[1][2]

סקירה כללית

לאומי קארד הייתה אחד המוסדות המרכזיים בשוק כרטיסי האשראי בישראל לפני ואחרי הפרדתה מהקבוצה הבנקאית שיצרה אותה. המודל העסקי שלה שילב הנפקת כרטיסים, סליקת עסקאות, שירותי עיבוד, ואשראי צרכני ועסקי. לאחר מכירתה בידי בנק לאומי וקבוצת עזריאלי לקרן ורבורג פינקוס, שונה שמה של החברה ל-Max, והישות המשפטית נודעה בשם Max It Finance Ltd.[2][3]

חשיבותה של החברה במערכת הפיננסית הישראלית נובעת משלושה תפקידים קשורים. ראשית, היא הייתה חברת כרטיסים גדולה הקשורה לבנק, בתקופה שבה הבנקים הגדולים בישראל שלטו בחלק ניכר משוק הכרטיסים. שנית, היא הפכה למקרה מרכזי ביישום הרפורמות בישראל שנועדו להגביר את התחרות בבנקאות ובאשראי למשקי בית. שלישית, לאחר מיתוגה מחדש כ-Max, היא המשיכה לפעול כסולק מפוקח וכחברת כרטיסי אשראי, והפכה בשנת 2023 לחלק מכלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ.[4][5]

אף שהשם לאומי קארד אינו עוד הזהות המסחרית העיקרית של החברה, הוא נותר חשוב מבחינה היסטורית משום שהוא מזהה את קודמתה של Max ואת חברת כרטיסי האשראי הבת שבנק לאומי נדרש להיפרד ממנה. ברשימות רגולטוריות עדכניות, הישות המפוקחת הרלוונטית מופיעה כ-Max It Finance Ltd., ולא כלאומי קארד.[1]

הקמה והקשר לבנק לאומי

לאומי קארד הוקמה בשנת 2000 כחברה בת של בנק לאומי. העסק נוצר בתקופה שבה הבנקים בישראל היו קשורים קשר הדוק להנפקת כרטיסי אשראי ולסליקתם. לפי הפרופיל הציבורי של Max, לאומי קארד הוקמה תחת השם לאומי קארד, ובהמשך הפכה ל-Max בעקבות מכירתה בשנת 2019 על ידי בנק לאומי.[2]

לפני ההפרדה, בנק לאומי היה השותף הבנקאי המרכזי ובעל השליטה הקשור ללאומי קארד. ורבורג פינקוס מסרה בעת השלמת הרכישה כי לפני המכירה הייתה לאומי קארד בבעלות של 80% של בנק לאומי ו-20% של קבוצת עזריאלי.[3] מבנה בעלות זה מיקם את לאומי קארד בתוך הקבוצה הפיננסית הרחבה של לאומי, לצד שירותים בנקאיים ופיננסיים קשורים.

מעמדה המקורי של לאומי קארד כחברת כרטיסי אשראי בבעלות בנקאית שיקף מבנה שוק ישראלי נפוץ. קבוצות הבנקאות הגדולות בישראל קיימו היסטורית קשרים הדוקים עם חברות הכרטיסים המרכזיות במדינה. במקרה של לאומי קארד, משמעות הדבר הייתה שפעילות הנפקת הכרטיסים וסליקת בתי העסק הייתה מחוברת לאחד הבנקים הגדולים בישראל, בעוד חברת הכרטיסים פיתחה תשתית תפעולית ומותג משלה.

פעילויות עסקיות

פעילויות הליבה של לאומי קארד היו בתחום כרטיסי התשלום ושירותי האשראי הנלווים. החברה הנפיקה כרטיסים ממותגי Visa ו-Mastercard, סיפקה שירותי סליקה לבתי עסק, והעניקה פתרונות עיבוד ופתרונות תשלום. הפרופיל הציבורי של Max מתאר את החברה כמתמחה בהנפקת כרטיסים, סליקה, עיבוד, פתרונות תשלום ופתרונות אשראי.[2]

הנפקת כרטיסים היא הפעילות של אספקת כרטיסי תשלום לצרכנים או לעסקים וניהול מערכת היחסים עם הלקוח הקשורה לכרטיס. סליקה לבתי עסק היא הפעילות של אפשור קבלת תשלומי כרטיסים על ידי בתי עסק וקבלת התחשבנות בגין עסקאות כרטיס. בישראל, פעילויות אלה הן חלקים מוסדרים של אקוסיסטם התשלומים והאשראי. בנק ישראל מונה את Max It Finance Ltd. בין הסולקים המפוקחים, לצד מוסדות ישראליים אחרים בתחום הכרטיסים והסליקה.[1]

כלאומי קארד ולאחר מכן כ-Max, החברה גם התרחבה מעבר לתפקיד מצומצם של עיבוד כרטיסים אל תחום מוצרי האשראי. החברה תיארה את שירותיה ככוללים הלוואות, פתרונות אשראי ואפשרויות תשלום גמישות.[2] הדבר מיקם אותה בשוק הרחב יותר של אשראי צרכני חוץ-בנקאי או סמוך-בנקאי, שוק שהפך למוקד של מדיניות התחרות בישראל לאחר הפרדת חברות הכרטיסים הגדולות מהבנקים האם שלהן.

החברה שירתה גם בתי עסק. קשרי סליקה עם בתי עסק חשובים משום שהם קובעים כיצד עסקים מתחברים לרשתות כרטיסים, למסופים, למערכות סליקה ולהתחשבנות ולשירותי קבלת תשלומים. במערכת בנקאית ריכוזית, סולקים עצמאיים יכולים להיות רלוונטיים לתחרות משום שהם עשויים לספק לבתי עסק ולצרכנים חלופות לערוצים הנשלטים בידי בנקים.

ההפרדה מבנק לאומי

הפרדת לאומי קארד מבנק לאומי הייתה חלק מיוזמת מדיניות ישראלית רחבה יותר להגברת התחרות בבנקאות ובשירותים פיננסיים. בנק ישראל מסר כי ההסכם בין בנק לאומי לבין ורבורג פינקוס נחתם ביולי 2018 כחלק מיישום חוק להגברת התחרות, שחייב את שתי חברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הגדולים — לאומי קארד וישראכרט — להיפרד מהבנקים האם שלהן.[4]

היעד הרגולטורי היה ליצור ישויות פיננסיות עצמאיות שיוכלו להגביר את התחרות בשירותים פיננסיים. ההפרדה הייתה קשורה להמלצות ולחקיקה המזוהות בדרך כלל עם רפורמות שטרום, שנועדו לצמצם את כוח השוק של הבנקים הגדולים באשראי למשקי בית ובתשלומים. לפיכך, לאומי קארד לא נמכרה רק כעסקה תאגידית פרטית; היא נמכרה בהקשר רגולטורי שנועד לשנות את מבנה המימון הצרכני בישראל.[4][6]

בפברואר 2019 העניק נגיד בנק ישראל לוורבורג פינקוס היתר שליטה בלאומי קארד. בנק ישראל מסר כי בבדיקתו נשקלו מהימנות הקרן, חוסנה הפיננסי, מימון הרכישה והמודל העסקי המתוכנן של החברה.[4] היתר שליטה זה היה שלב הכרחי משום שסולקים ומוסדות תשלומים הקשורים לבנקאות כפופים לבחינה פיקוחית.

העסקה הושלמה מאוחר יותר בפברואר 2019. ורבורג פינקוס הודיעה ב-25 בפברואר 2019 כי השלימה את רכישת לאומי קארד מבנק לאומי ומקבוצת עזריאלי, וכי לאומי קארד תהפוך ל-"max".[3] המיתוג מחדש סימן את סיומה של לאומי קארד כשם הציבורי המרכזי של העסק.

מיתוג מחדש כ-Max

לאחר המכירה, לאומי קארד מותגה מחדש כ-Max. המיתוג מחדש הפריד את הזהות המסחרית של החברה מקבוצת הבנקאות לאומי. לכך הייתה חשיבות הן סמלית והן תפעולית: חברת כרטיסים עצמאית המתחרה בתחומי האשראי והתשלומים לא יכלה עוד להסתמך על אותה זיקה מותגית לבנק לאומי.

הזהות הציבורית הנוכחית של החברה היא Max, והשם המשפטי המפוקח הוא Max It Finance Ltd. רשימת התאגידים הבנקאיים והסולקים המפוקחים של בנק ישראל כוללת את Max It Finance Ltd. בין הסולקים, ומשקפת את מעמדה הרגולטורי של החברה לאחר תקופת לאומי.[1]

Max המשיכה להציג את עצמה כחברה פיננסית המספקת שירותי כרטיסים, תשלומים ואשראי. בפרופיל הציבורי שלה נכתב כי הנפיקה כ-3.1 מיליון כרטיסים ממותגי Visa ו-Mastercard וסיפקה שירותי סליקה לעשרות אלפי בתי עסק.[2] נתונים אלה מוצגים על ידי החברה, ויש לקרוא אותם כתיאור היקף הפעילות ולא כמדד עדכני ומבוקר של נתח שוק.

רכישה בידי כלל החזקות עסקי ביטוח

הבעלות השתנתה שוב בשנת 2023. בנק ישראל הודיע ב-23 בפברואר 2023 כי הנגיד והמפקח על הבנקים העניקו לכלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ היתר שליטה ב-Max It Finance Ltd., לאחר שמחלקת הפיקוח על הבנקים השלימה את תהליך הבדיקה שלה ולאחר אישור רשות התחרות.[5]

בנק ישראל מסר כי כלל התקשרה בהסכם ב-12 באוגוסט 2022 עם ורבורג פינקוס, ששלטה ב-Max מאז 2019 לאחר שרכשה אותה מבנק לאומי.[5] בדיווחיה הכספיים המאוחרים יותר מסרה כלל כי ב-27 במרץ 2023 השלימה את רכישת מלוא ההון המונפק והנפרע של CIMax Holdings Ltd., חברת ההחזקות שהחזיקה ב-Max It Finance Ltd. ובחברות קשורות.[7]

בעקבות הרכישה, Max הפכה לחלק מקבוצת ביטוח ושירותים פיננסיים רחבה יותר, ולא לקבוצה בבעלות בנקאית או לקבוצה בבעלות קרן פרייבט אקוויטי. בדיווחה לשנת 2024 תיארה כלל את Max It Finance Ltd. כמוחזקת בשיעור של 100% בתוך הקבוצה, וזיהתה את Max כאחת משלוש החברות המרכזיות הפועלות בענף כרטיסי האשראי בישראל, לצד כרטיסי אשראי לישראל בע"מ וישראכרט גרופ בע"מ.[8]

רגולציה ופיקוח

Max It Finance Ltd., היורשת של לאומי קארד, מפוקחת על ידי מחלקת הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל. בנק ישראל ציין במפורש באישורו משנת 2023 להיתר השליטה של כלל כי Max תמשיך להיות מפוקחת בידי מחלקת הפיקוח על הבנקים כדי להבטיח את יציבותה ולשמור על יחס הוגן ללקוחותיה, בדומה לפיקוח על בנקים וסולקים אחרים בישראל.[5]

הרשימה הציבורית של בנק ישראל של ישויות מפוקחות ממקמת את Max It Finance Ltd. בקטגוריית הסולקים. אותה רשימה כוללת ישויות אחרות בתחום כרטיסי האשראי והסליקה, כגון כאל, ישראכרט, פרימיום אקספרס, דיינרס קלאב ישראל, קארדקום וטרנזילה.[1] הדבר מצביע על כך ש-Max מטופלת בתוך היקף הפיקוח של סליקת תשלומים ולא כבנק מסחרי רגיל המקבל פיקדונות.

פעילות התשלומים בישראל קשורה גם לפיקוח רחב יותר על מערכות תשלומים. בנק ישראל מתאר את הפיקוח על מערכות תשלומים כחלק משמירה על יציבות מוניטרית ופיננסית, ומציין את מעורבותם של כמה גופים ישראליים, ובהם מחלקת הפיקוח על הבנקים, רשות התחרות, רשות שוק ההון, משרד האוצר, משרד המשפטים ומערך הסייבר הלאומי.[9] עבור חברה כגון Max, סביבה זו פירושה ששירותי כרטיסים וסליקה פועלים במסגרת הכוללת שיקולים של יציבות, התנהלות, תחרות ועמידות תפעולית.

מעמדה הרגולטורי של החברה שונה מזה של בנק לאומי. בנק לאומי נותר בנק מסחרי הרשום בנפרד בין הבנקים המפוקחים, בעוד Max רשומה כסולק מפוקח.[1] הבחנה זו מרכזית להבנת תוצאת ההפרדה: לאומי קארד לא הפכה לבנק נוסף; היא הפכה לחברת כרטיסים ותשלומים עצמאית, שלימים הייתה בבעלות קבוצות פיננסיות לא-בנקאיות.

תפקיד בשוק הכרטיסים בישראל

לאומי קארד הייתה חלק ממבנה תלת-חברתי שאפיין חלק גדול משוק כרטיסי האשראי בישראל: לאומי קארד/Max, ישראכרט וכאל. הדוח השנתי של כלל לשנת 2024 תיאר את ענף כרטיסי האשראי בישראל כבעל שלוש חברות מרכזיות: Max, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (כאל, כולל דיינרס), וישראכרט גרופ בע"מ (כולל פרימיום אקספרס/American Express).[8]

הפרדת לאומי קארד וישראכרט מהבנקים האם שלהן נועדה להשפיע על מבנה שוק זה. בעיקרון, חברות כרטיסים עצמאיות יכלו להתחרות בבנקים באשראי צרכני, להציע לבתי עסק חלופות סליקה, ולפתח שירותי תשלום מבלי להיות בשליטת הבנקים הגדולים. בפועל, מידת התחרות תלויה ברגולציה, בעלויות מימון, בגיוס לקוחות, בקשרי בתי עסק, בטכנולוגיה ובהתנהלותם של בנקים וחברות כרטיסים.

ההיסטוריה של לאומי קארד קשורה אפוא קשר הדוק למאמץ הרחב יותר של ישראל להפחית ריכוזיות במימון הקמעונאי. מכירתה על ידי בנק לאומי הייתה אחד השינויים המבניים הבולטים ביותר במסגרת חוק להגברת התחרות. רכישתה המאוחרת בידי כלל ממחישה גם מאפיין נוסף של המערכת הפיננסית הישראלית: קבוצות פיננסיות גדולות לא-בנקאיות, ובכלל זה קבוצות ביטוח, עשויות להחזיק בעסקי אשראי ותשלומים חשובים בכפוף לאישור פיקוחי.[5][8]

הקשר לבנק לאומי לאחר ההפרדה

לאחר המכירה והמיתוג מחדש בשנת 2019, לאומי קארד חדלה להיות חברה בת של בנק לאומי. לפיכך, השם ההיסטורי עלול להטעות בהקשרים מאוחרים יותר. אזכורים של "לאומי קארד" מתייחסים בדרך כלל לחברה לפני מכירתה בשנת 2019 או לקודמתה של Max It Finance Ltd. אזכורים עכשוויים לחברה המפעילה משתמשים בדרך כלל ב-Max או ב-Max It Finance.

ההפרדה לא ביטלה את כל הקשרים המעשיים בין בנקים לבין שימוש בכרטיסי אשראי בישראל. בנקים עדיין עשויים להפיץ כרטיסים, לקיים קשרי חשבון עם לקוחות, ולקיים אינטראקציה עם חברות כרטיסים דרך מערכות תשלום והתחשבנות. עם זאת, השליטה בעסקי לאומי קארד לשעבר עברה תחילה לוורבורג פינקוס ולאחר מכן לכלל, כלומר הבעלות והממשל התאגידי של החברה כבר לא היו חלק מקבוצת הבנקאות לאומי.[3][5]

חשיבות

לאומי קארד חשובה כמקרה בוחן של רפורמה מבנית במערכת פיננסית ריכוזית. היא מראה כיצד חברה בת לתשלומים בבעלות בנקאית יכולה להפוך למוסד פיננסי נפרד באמצעות חקיקה, אישור פיקוחי ומכירה לבעלים חיצוני. המעבר של החברה מלאומי קארד ל-Max משקף גם את החשיבות הגוברת של חברות כרטיסי אשראי כספקיות של אשראי צרכני, סליקה לבתי עסק ושירותי תשלום דיגיטליים בישראל.

בהיסטוריה הפיננסית של ישראל, השם לאומי קארד מציין את התקופה שלפני הרפורמות, שבה הייתה בעלות בנקאית על חברות כרטיסים קשורות. לצורך ניתוח שוק עכשווי, המוסד הרלוונטי הוא Max It Finance Ltd., סולק מפוקח וחברת כרטיסי אשראי הנמצאת בבעלות בתוך קבוצת כלל. התפתחותה של הישות קושרת יחד כמה נושאים חשובים במימון הישראלי: ריכוזיות בנקאית, רגולציה של מערכות תשלום, אשראי חוץ-בנקאי, בעלות של קרנות פרייבט אקוויטי, בעלות של קבוצות ביטוח ומדיניות תחרות.

מקורות

  1. [1] Supervised Banking Corporations and Merchant Acquirers — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Lists Max It Finance Ltd. as a supervised merchant acquirer and Bank Leumi as a supervised bank.

  2. [2] max מקס | LinkedIn — Max It Finance Ltd. / LinkedIn

    מצוטט עבור: States that Max was formerly Leumi Card, was established in 2000 as a Bank Leumi subsidiary, and provides card issuing, acquiring, processing, payment and credit services.

  3. [3] Purchase of Leumi Card completed by Warburg Pincus — Warburg Pincus

    מצוטט עבור: Announces completion of the purchase of Leumi Card from Bank Leumi and the Azrieli Group and the planned rebranding to max.

  4. [4] Bank of Israel Governor grants Warburg Pincus a permit to control Leumi Card — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Describes the February 2019 control permit and states that the Leumi Card sale was part of the Increasing Competition Law separation of large-bank credit-card companies.

  5. [5] The Bank of Israel approved Clal Insurance Enterprises Holdings Ltd.’s control of Max IT Finance Ltd. — Bank of Israel

    מצוטט עבור: States that the Bank of Israel granted Clal a control permit for Max in February 2023 and that Max would remain supervised by the Banking Supervision Department.

  6. [6] Annual report 2023 prospectus-related government filing — Government of Israel

    מצוטט עבור: Summarizes structural banking developments, including Warburg Pincus’s acquisition of Leumi Card, its renaming as Max It Finance, and Clal’s 2023 purchase.

  7. [7] Clal Insurance Enterprises Holdings Ltd. Quarterly Report Q3 2023 — Clal Insurance Enterprises Holdings Ltd.

    מצוטט עבור: States that on March 27, 2023 Clal completed the acquisition of CIMax Holdings Ltd., which held Max It Finance Ltd. and related companies.

  8. [8] Clal Insurance Enterprises Holdings Ltd. Periodic Report for 2024 — Clal Insurance Enterprises Holdings Ltd.

    מצוטט עבור: Identifies Max It Finance Ltd. within the Clal group and describes the three main companies operating in Israel’s credit-card industry.

  9. [9] Payment Systems Oversight — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Explains the Bank of Israel’s payment-systems oversight framework and the authorities involved in Israeli payment-system supervision.