English

מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל

המערכת המרכזית של ישראל לאיסוף ולשיתוף נתוני אשראי של יחידים לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו–2016.

**מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל** היא המסגרת של ישראל לאיסוף ולשיתוף מידע על התחייבויות אשראי והתנהלות פירעון של יחידים. היא הוקמה מכוח חוק נתוני אשראי, תשע"ו–2016, וכוללת מרשם מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ותהליך מוסדר שבמסגרתו לשכות אשראי מספקות מידע למשתמשים מורשים, בכפוף לדרישות ההסכמה החלות.[1][2] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/bank-of-israel/about-the-bank-of-israel/the-bank-of-israels-functions/management-of-the-credit-data-register-and-supervision-and-regulation-of-the-credit-data-sharing-system/))

מטרה ובסיס משפטי

חוק נתוני אשראי הורה לבנק ישראל להקים מרשם ארצי לנתוני אשראי ולפקח על המשתתפים במערכת שיתוף המידע. מטרותיו המוצהרות כוללות הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת הגישה לאשראי, צמצום אפליה ופערים כלכליים במתן אשראי, ויצירת בסיס מידע אנונימי לצורכי תפקודו של בנק ישראל. אלה הן מטרות סטטוטוריות, ולא הבטחות לכך שכל לווה יקבל אשראי או ריבית נמוכה יותר.[1][3] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/bank-of-israel/about-the-bank-of-israel/the-bank-of-israels-functions/management-of-the-credit-data-register-and-supervision-and-regulation-of-the-credit-data-sharing-system/))

המערכת מטפלת באי־האיזון במידע בין המלווה הקיים של אדם ובין מלווה פוטנציאלי. בנק המחזיק את חשבון העו"ש של לקוח עשוי כבר לדעת רבות על היסטוריית ההלוואות והפירעון של אותו לקוח. בנק מתחרה או מלווה חוץ־בנקאי עשוי להחזיק בפחות מידע לצורך הערכת בקשה. המסגרת מאפשרת למידע אשראי רלוונטי להגיע למלווים מורשים באמצעות לשכות אשראי כאשר הלקוח מסכים להעברת המידע. מלווה פוטנציאלי יכול לאחר מכן לשקול רישום של התחייבויות ופירעון לצד ההערכה שלו עצמו לבקשה.[2][3] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/establishment-of-the-credit-data-system-enters-final-phase/))

הקמה ופיתוח

בנק ישראל החל לאסוף נתונים למערכת החדשה ב-31 באוגוסט 2018. בהודעת ההיערכות שלו נאמר כי מידע מבנקים ומחברות כרטיסי אשראי יכלול רישומים החל ממאי 2016, בעוד שנתוני גופים ציבוריים מסוימים ובנק הדואר יתחילו ב-31 באוגוסט 2018. תאריכים אלה מתארים את תקופות האיסוף הראשוניות; הם אינם המועד שבו המערכת נעשתה זמינה לשיתוף נתוני אשראי רגיל.[2] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/establishment-of-the-credit-data-system-enters-final-phase/))

המערכת החלה לפעול באפריל 2019. תיאור מאוחר יותר של בנק ישראל קובע את **12 באפריל 2019** כמועד תחילת פעילותה. המרשם המרכזי ומסגרת השיתוף הרחבה קשורים זה לזה אך הם נפרדים: בנק ישראל מחזיק במשאב המידע המרכזי, בעוד לשכות אשראי מורשות הן מתווכות המספקות שירותי נתוני אשראי מותרים. בנק ישראל גם מפקח על המשתתפים ואינו פועל כמלווה של כל לווה או מקבל את החלטת האשראי של כל מלווה.[1][4] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/the-bank-of-israel-launches-a-public-information-campaign-via-various-media-to-enhance-the-public-s-awareness-of-the-use-of-the-credit-data-system))

לפני ההשקה תיאר בנק ישראל את לשכות האשראי כמשתתפות מרכזיות בהסדר. חומרי הרישוי שלו ציינו דירוגי אשראי, דוחות אשראי וייעוץ פיננסי ללקוחות בין השימושים שהחוק איפשר להם גישה לנתוני המרשם. אישור עקרוני לקבלת רישיון היה שלב מקדים, ולא אותו דבר כהצהרה שהמבקש כבר החל לפעול כלשכה מורשית.[5][6] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/the-bank-of-israel-publishes-a-draft-licensing-policy-for-credit-bureaus-and-business-information-bureaus/))

מקורות הנתונים והמשתתפים

המרשם אוסף מידע על התחייבויות האשראי של יחידים שהם אזרחים או תושבים ישראלים ועל אופן עמידתם בהתחייבויות אלו. מקורות הדיווח כוללים בנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי אשראי חוץ־בנקאיים. גם רשויות ציבוריות מספקות מידע: בנק ישראל מציין בין המקורות את כונס הנכסים הרשמי, את רשות האכיפה והגבייה ואת יחידת חשבונות מוגבלים שלו עצמו. לפיכך, המערכת רחבה מרשימת הלוואות בנקאיות, אך היא מתמקדת במידע אשראי של יחידים ולא משמשת כמרשם כללי של כל הנכסים הפיננסיים.[1] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/bank-of-israel/about-the-bank-of-israel/the-bank-of-israels-functions/management-of-the-credit-data-register-and-supervision-and-regulation-of-the-credit-data-sharing-system/))

יש להבחין בין כמה תפקידים. **מקורות מידע** מדווחים נתונים למרשם. **לשכות אשראי** מקבלות נתונים לשימושים המותרים בחוק ומספקות שירותים כגון דוחות או דירוגים. **משתמשי נתוני אשראי**, לרבות מלווים זכאים, רשאים להשתמש במידע לצורך הערכת אשראי. המפקח על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל מסדיר גם משתתפים נוספים, ובהם נציגים בתשלום ולשכות מידע עסקי. חלוקת האחריות הזו חשובה משום שהגוף המדווח על פריט, הלשכה המפיקה דירוג, והמלוה המחליט אם להעמיד אשראי אינם חייבים להיות אותו גוף.[1][5] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/bank-of-israel/about-the-bank-of-israel/the-bank-of-israels-functions/management-of-the-credit-data-register-and-supervision-and-regulation-of-the-credit-data-sharing-system/))

בסקירתו מאפריל 2023 זיהה בנק ישראל את D&B Credit Data Company Ltd. ואת BDI-Coface Ltd. כלשכות אשראי שפעלו אז ברישיון ובפיקוחו. אותה סקירה דיווחה על 44 נותני אשראי שהשתמשו במידע מהמאגר, לעומת 28 באפריל 2019. נתונים אלה הם מדידות מתוארכות של השתתפות, ולא טענה לגבי מספר המשתמשים או הלשכות המורשות בכל מועד מאוחר יותר.[3] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/four-years-of-activity-for-the-credit-data-sharing-system/))

אופן השימוש במידע

בנק ישראל תיאר תהליך שבו נתונים המדווחים בידי מלווים ורשויות מועברים דרך לשכות אשראי לנותני אשראי מורשים וללקוחות. לפי ההסבר שלו, העברה לנותן אשראי מחייבת את הסכמת הלקוח, בדרך כלל כאשר הלקוח מבקש הלוואה. לכן, הסכמה לכך שמלווה יקבל דוח היא עניין שונה מהדיווח השגרתי של מידע אל המרשם המרכזי.[2] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/establishment-of-the-credit-data-system-enters-final-phase/))

דוח אשראי מציג מידע למטרה מותרת; דירוג אשראי הוא הערכה המופקת על בסיס נתונים. תיאור רישוי הלשכות של בנק ישראל מתייחס אליהם כשירותים שונים. אין לבלבל בין קיומו של דירוג לבין אישור הלוואה, ואין לתאר את המרשם המרכזי כמי שמקבל החלטת אשראי אחת בשם כל ספק. נותני אשראי משתמשים בנתונים לצורך החלטותיהם שלהם. בנק ישראל גם ציין שהחלטות על מתן אשראי אינן מבוססות רק על מידע ממערכת נתוני האשראי.[5][7] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/the-bank-of-israel-publishes-a-draft-licensing-policy-for-credit-bureaus-and-business-information-bureaus/))

הזמינות של רישום פירעון משותף יכולה לאפשר למלווה שאין לו מערכת יחסים ארוכת שנים עם לווה להעריך את הלווה באמצעות מידע שמעבר לקבצים שבידו. לפי בנק ישראל, גישה רחבה יותר למידע כזה עשויה לצמצם את יתרון המידע של מלווים גדולים ומבוססים. הוא גם ציין שמידע מהימן על התנהלות פירעון יכול להפחית תלות במידע אישי או דמוגרפי שאינו פיננסי, העלול להביא לאפליה אסורה. אלה הם תיאורים של מנגנוני המערכת המיועדים; הם אינם קובעים כי כל פערי האשראי בוטלו.[3] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/four-years-of-activity-for-the-credit-data-sharing-system/))

גישה ותיקון של הלקוח

בנק ישראל ציין במהלך ההטמעה שלקוח יכול לקבל, באופן עצמאי ופעם בשנה ללא תשלום, דוח המפרט את המידע שנאסף עליו במערכת. הוא גם תיאר מסלול חוקי להעברת מידע לישויות המספקות ייעוץ לניהול פיננסי הקשור לאשראי, בכפוף לתנאי החוק. הגישה של הלקוח עצמו לדוח נפרדת מקבלת המידע בידי מלווה פוטנציאלי באמצעות לשכה.[2] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/establishment-of-the-credit-data-system-enters-final-phase/))

הדיוק חשוב משום שמידע מדווח עשוי לשמש להערכת סיכון אשראי. דף הפנייה לציבור של מערכת נתוני האשראי קובע כי מי שסבור שמידע הוא שגוי, חלקי או לא מדויק, רשאי לבקש למחוק אותו, להשלים אותו או לתקנו. הדף מפנה להליך התיקון באזור האישי ומציין כי, במועד המתואר בו, הליך זה נתמך בעברית בלבד. הוא גם מספק מסלול להגשת תלונה על עניינים הנוגעים למערכת ולמשתתפיה.[8] ([creditdata.org.il](https://www.creditdata.org.il/en/information/contact-us/))

קיומו של הליך תיקון אינו אומר שמידע שלילי מדויק ניתן למחיקה רק משום שהוא לרעתו של אדם. באותה מידה, אין לראות בהערכתו של מלווה הוכחה לכך שכל פריט שסופק לו נקי משגיאות. ההבחנה בין הרישום הבסיסי לבין הערכת הלשכה מסבירה מדוע ייתכן שלקוח הבודק את המידע שלו יצטרך לזהות פריט מדווח מסוים במקום להתייחס לדירוג כאל הפריט שיש לתקנו.[5][8] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/the-bank-of-israel-publishes-a-draft-licensing-policy-for-credit-bureaus-and-business-information-bureaus/))

ראיות שוק ומגבלות הפרשנות

בנק ישראל דיווח שבמרשם היו מידע על כ-**8 מיליון לקוחות** בסקירת חמש השנים שלו מאפריל 2024. הוא ציין שכ-80 אחוז מהלקוחות היו בעלי דירוג אשראי מצוין או טוב, כ-10 אחוזים היו בעלי דירוג סביר, והיתר היו בעלי דירוג נמוך או נמוך מאוד. בסקירתו מאפריל 2023 דווח על מידע לגבי כ-6.5 מיליון לקוחות בוגרים. נתונים אלה מגיעים ממועדי דיווח שונים ואין להציגם כמדידות בו-זמניות או כמונים בני השוואה ישירה בעלי הגדרות זהות.[3][9] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/four-years-of-activity-for-the-credit-data-sharing-system/))

סקירת 2024 דיווחה גם על ירידה בחלקם של הבנקים בפלח השוק שנמדד בה, מכ-88 אחוזים בינואר 2020 לכ-80 אחוזים בדצמבר 2023. במהלך התקופה הזו דווח על עליות בחלקם של חברות האשראי החוץ־בנקאיות ושל חברות כרטיסי האשראי. מחקר של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שצוטט בסקירה, מצא אינדיקציות לכך ששיתוף נתונים סייע לצמצם פער ריבית מדוד בין לקוחות עם חשבון עו"ש בבנק אחד לבין לקוחות עם חשבונות בכמה בנקים. הבנק תיאר את אותו פער מסוים ככזה שנסגר במהלך תקופת התצפית בת ארבע שנים וחצי של המחקר.[9] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/10-4-2024en/))

ממצאים אלה דורשים פרשנות זהירה. שינוי בחלקם של המלווים בשוק אינו, כשלעצמו, מודד כמה מן השינוי נגרם בידי המרשם. באותה מידה, סגירה של פער ריבית מוגדר אין פירושה שכל לווה משלם את אותה ריבית או שכל הבדל בגישה לאשראי נעלם. המחקר המדווח מתייחס להשוואה מוגדרת של לקוחות, בעוד שהמטרות הרחבות של המערכת כוללות תחרות, גישה ואי־אפליה לאורך שוק האשראי הקמעונאי.[1][9] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/bank-of-israel/about-the-bank-of-israel/the-bank-of-israels-functions/management-of-the-credit-data-register-and-supervision-and-regulation-of-the-credit-data-sharing-system/))

פיקוח, תקופות חריגות ושימוש סטטיסטי

הפיקוח חורג מעבר לרישוי. בתגובה להשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל, המפקח הורה למקורות הדיווח לזהות ולסמן נתונים שליליים מסוימים, כדי שלשכות ולמלווים יוכלו להבחין בין מידע שנוצר לאחר תחילת המלחמה לבין מידע קודם. בנק ישראל גם הוציא הארכות **זמניות**, ספציפיות לתקופה, של פרק הזמן שלפני דיווח על פיגורים מסוימים בהלוואות. לדוגמה, הנחיה שפורסמה ב-5 במרץ 2026 שינתה את הסף מ-30 ל-60 ימים עבור דוחות חודשיים המכסים את מרץ ואפריל 2026, עם אפשרות להארכה נוספת בידי המפקח. אין לראות בצעדים כאלה שינוי קבוע בכללי הדיווח.[7][10] ([creditdata.org.il](https://www.creditdata.org.il/en/articles/iron-swords/))

למרשם יש גם שימוש נפרד מהחלטות אשראי פרטניות. בנק ישראל מנהל מסד נתונים סטטיסטי אנונימי המבוסס על מידע מן המרשם לצורכי תפקודו המוסדי. שימוש סטטיסטי זה שונה מלשכה המספקת דוח אשראי של לקוח מזוהה למלווה. הבנק גם דן בפיתוח מרשם נתוני אשראי עסקי; ההיקף התאגידי המוצע הזה אינו צריך להיות מעורבב עם המערכת הממוקדת ביחידים שהחלה לפעול ב-2019.[1][11][12] ([boi.org.il](https://www.boi.org.il/en/bank-of-israel/about-the-bank-of-israel/the-bank-of-israels-functions/management-of-the-credit-data-register-and-supervision-and-regulation-of-the-credit-data-sharing-system/))

מקורות

  1. [1] Management of the credit data register, and supervision and regulation of the credit data sharing system — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Identifies the legal basis, objectives, types of reported information and sources, and supervised participants.

  2. [2] Establishment of the Credit Data System Enters Final Phase — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Describes initial collection periods, consent for transmission to lenders, bureau intermediation and annual free customer access.

  3. [3] Four years of activity for the credit data sharing system — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Reports April 2019 commencement, April 2023 participation and customer figures, and the role of licensed credit bureaus.

  4. [4] The Bank of Israel launches a public information campaign via various media to enhance the public’s awareness of the use of the Credit Data System — Bank of Israel

    מצוטט עבור: States that the system began operating on April 12, 2019.

  5. [5] The Bank of Israel publishes a draft licensing policy for credit bureaus and business information bureaus — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Distinguishes bureau services including credit ratings, credit reports and customer financial consulting.

  6. [6] The Bank of Israel grants an additional approval in principle to obtain a credit data service license — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Describes approvals in principle during preparations for the bureau-based sharing framework.

  7. [7] Swords of Iron Updates — Bank of Israel Credit Data System

    מצוטט עבור: Describes marking of war-related negative data and notes that credit decisions are not based solely on system data.

  8. [8] How to contact us? — Bank of Israel Credit Data System

    מצוטט עבור: Explains requests to delete, complete or revise inaccurate information and the complaint process.

  9. [9] The Credit Data Register’s five years of operations — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Provides April 2024 register and rating figures, earlier lender-share comparisons and the Bank’s account of research on credit-price gaps.

  10. [10] Delay in reporting to the Credit Data Registry on arrears in customer loan repayments — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Describes the temporary 60-day arrears-reporting threshold for March and April 2026 monthly reports.

  11. [11] The Statistical Database on Household Credit — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Explains the anonymized statistical database derived from the Credit Data Register.

  12. [12] The Bank of Israel is advancing the establishment of a business credit data register — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Distinguishes the existing consumer register from plans to expand credit-data sharing to corporations.