מדד All Ordinaries

מדד שוק מניות אוסטרלי המודד את 500 החברות הגדולות ביותר הנסחרות ב-ASX לפי שווי שוק.

ה־**All Ordinaries Index** הוא מדד מחירי מניות אוסטרלי שנועד למדוד את ביצועיהן של 500 החברות הגדולות ביותר בשוק המניות האוסטרלי, מתוך חברות כשירות הרשומות למסחר ב־בורסת ניירות הערך האוסטרלית. הוא מוכר בדרך כלל בשם "All Ords" ומשמש אינדיקטור רחב לשוק עבור מניות אוסטרליות רשומות למסחר.[1]

סקירה כללית

מדד All Ordinaries, שסימולו **XAO**, הוא אחד המדדים המוכרים ביותר לביצועי שוק המניות האוסטרלי. S&P Dow Jones Indices מתארת אותו כמדד שנועד למדוד את 500 החברות הגדולות ביותר בשוק המניות האוסטרלי, מתוך חברות כשירות הרשומות למסחר ב־ASX.[1] ASX מתארת את המדד כ"אינדיקטור השוק המוביל של אוסטרליה" ומציינת כי הוא מייצג את 500 החברות הגדולות ביותר הרשומות למסחר בבורסה.[3]

המדד שייך למשפחת המדדים האוסטרלית הרחבה יותר S&P/ASX, הכוללת מדדים של מניות גדולות, מניות בינוניות, מניות קטנות, וכן מדדים ענפיים וסגנוניים של שוק המניות האוסטרלי. בתוך משפחה זו, All Ordinaries שונה ממדדי הייחוס המוסדיים היותר ניתנים להשקעה, משום שהוא בנוי בעיקר סביב גודל החברה ולא סביב סחירותה. מדד S&P/ASX 200, למשל, מתואר על ידי S&P Dow Jones Indices כמודד את 200 המניות הגדולות ביותר הכשירות למדד והנסחרות ב־ASX לפי שווי שוק מותאם לציפה, וכמדד ייחוס מייצג, נזיל וניתן למסחר.[5]

All Ordinaries הוא מדד מחירים: רמתו משקפת שינויים במחירי ניירות הערך הכלולים בו, ולא את הערך המלא של הדיבידנדים ששולמו בידי אותן חברות. ייתכנו גרסאות וסדרות קשורות לצורכי ניתוח תשואה כוללת או צבירה, אך נתון הכותרת של All Ordinaries המשמש בדיווחי שוק הוא בדרך כלל מדד המחירים. הסטטיסטיקות ההיסטוריות של השוק שמפרסמת ASX מפרסמות מדי חודש "All Ords price index" לצד מדד המחירים S&P/ASX 200 ונתוני שווי השוק של שוק המניות המקומי.[4]

בנייה וקריטריוני זכאות

All Ordinaries נבנה מחברות כשירות הרשומות למסחר ב־ASX. S&P Dow Jones Indices מציינת כי הוא מודד את 500 החברות הגדולות ביותר בשוק המניות האוסטרלי וכי נזילות אינה נלקחת בחשבון כקריטריון להכללה.[1] באופן דומה, ASX מציינת כי שווי שוק הוא דרישת הזכאות היחידה של הרכיבים, משום שנזילות אינה נלקחת בחשבון, למעט ביחס לחברות שמקום מושבן מחוץ לאוסטרליה.[3]

בסקירת המתודולוגיה של מדדי S&P/ASX Australian Indices, S&P Dow Jones Indices מציינת כי All Ordinaries מורכב מ־500 ניירות הערך הגדולים ביותר הרשומים למסחר ב־ASX, שאין לו מסנן נזילות, ושאין בו דרישת מינימום של מקדם משקל ניתן להשקעה.[2] הדבר מבדיל אותו ממדדי S&P/ASX רבים אחרים, שבדרך כלל משתמשים בשווי שוק מותאם לציפה ובמבחני נזילות כחלק ממסגרת הזכאות שלהם.

סקירת המתודולוגיה גם מציינת כי All Ordinaries הוא החבר היחיד במשפחת מדדי S&P/ASX ש־**אינו משוקלל לפי שווי שוק מותאם לציפה**.[2] בפועל, פירוש הדבר הוא שהמדד בנוי באופן שונה ממדדים כגון S&P/ASX 50, S&P/ASX 100, S&P/ASX 200 ו־S&P/ASX 300, אשר מתוארים בסקירת המתודולוגיה כמודדים מניות לפי שווי שוק מותאם לציפה.[2]

מדד משוקלל לפי שווי שוק מעניק לחברות גדולות השפעה גדולה יותר על תנועות המדד מאשר לחברות קטנות. לכן, אף ש־All Ordinaries כולל 500 חברות, תנועותיו היומיומיות יכולות להיות מושפעות מאוד מהרכיבים הגדולים ביותר. באוסטרליה, אלה כוללים בדרך כלל בנקים גדולים, חברות כרייה מגוונות גדולות, חברות בריאות, קמעונאים, קבוצות תשתית וישויות רשומות גדולות אחרות. המדד רחב במספר הרכיבים, אך אינו מדד בשקלול שווה של הביצועים הממוצעים של כל חברה רשומה למסחר.

הקשר עם ASX ו־S&P Dow Jones Indices

All Ordinaries קשור ל־Australian Securities Exchange משום שרכיביו נבחרים מתוך חברות הרשומות למסחר ב־ASX ומשום שהוא נמצא בשימוש נרחב בדיווחי שוק באוסטרליה. עם זאת, המדד מנוהל במסגרת מערך מדדי S&P/ASX בידי S&P Dow Jones Indices. S&P Dow Jones Indices מפרסמת את תיאור המדד, הנתונים, המסמכים וחומרי המתודולוגיה עבור All Ordinaries.[1]

ASX מספקת חומרי לימוד וסטטיסטיקות שוק על המדד ומפנה משתמשים ל־S&P Dow Jones Indices עבור דף המדד. דף מדדי שווי השוק של ASX מציב את All Ordinaries לצד מדדים אוסטרליים אחרים, ובהם S&P/ASX 100, S&P/ASX 200, S&P/ASX 300 ו־S&P/ASX Small Ordinaries.[3]

הקשר בין ASX לבין S&P Dow Jones Indices חשוב להבנת מדדי הייחוס של שוק המניות האוסטרלי. ASX מפעילה את תשתית בורסת ניירות הערך המרכזית של אוסטרליה, בעוד S&P Dow Jones Indices מתחזקת את הכללים, החישובים ומוצרי המדדים במשפחת S&P/ASX. עבור משתמשי נתוני שוק, All Ordinaries נמצא בנקודת המפגש בין ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה לבין בניית מדדי ייחוס.

השוואה ל־S&P/ASX 200

All Ordinaries רחב יותר במספר הרכיבים מאשר מדד S&P/ASX 200, אך אינו בהכרח מדד הייחוס העיקרי לניהול השקעות מוסדי. S&P Dow Jones Indices מתארת את S&P/ASX 200 כמדד הייחוס המוסדי הניתן להשקעה באוסטרליה ואומרת כי הוא נועד למדוד את ביצועיהן של 200 המניות הגדולות ביותר הכשירות למדד והנסחרות ב־ASX לפי שווי שוק מותאם לציפה.[5]

ASX מתארת את S&P/ASX 200 כמדד הייחוס המוכר הניתן להשקעה עבור שוק המניות האוסטרלי, שנועד לענות על צורכיהם של מנהלי השקעות המחפשים תיק המאופיין בגודל ובנזילות מספקים.[3] לעומת זאת, ASX מתארת את All Ordinaries כאינדיקטור שוק מוביל המייצג את 500 החברות הגדולות ביותר, כאשר שווי שוק הוא בסיס הזכאות המרכזי וללא שיקול נזילות מלבד החריג המוצהר עבור חברות שמקום מושבן מחוץ לאוסטרליה.[3]

ההבחנה הזאת חשובה. מדד ייחוס שנועד להיות ניתן להשקעה שואף בדרך כלל לכלול ניירות ערך שניתן לסחור בהם בהיקפים משמעותיים בידי תיקים גדולים. אינדיקטור שוק רחב עשוי לספק תמונה רחבה יותר של כיוון השוק הרשום למסחר, אך עשוי לכלול חברות בעלות נזילות נמוכה יותר מאלה הנהוגות במוצרים מוסדיים. בהתאם לכך, S&P/ASX 200 משמש לעיתים קרובות כמדד ייחוס לקרנות מניות אוסטרליות ולמנדטים מוסדיים, בעוד All Ordinaries משמש לעיתים קרובות כברומטר כללי של תנאי השוק הכוללים.

S&P/ASX 300 ניצב בין המושגים הללו. ASX אומרת כי S&P/ASX 300 מספק עומק וכיסוי נוספים ל־S&P/ASX 200 תוך שמירה על קווי הנחיה מחמירים לנזילות.[3] S&P/ASX Small Ordinaries מורכב מחברות הנכללות ב־S&P/ASX 300 אך אינן נכללות ב־S&P/ASX 100, ומשמש כמדד ייחוס להשקעות במניות קטנות.[3] All Ordinaries, לעומת זאת, מגיע ל־500 חברות ואינו משתמש באותה מסגרת מבוססת נזילות.

שימוש בשוק

All Ordinaries משמש כאינדיקטור כותרת לכיוון שוק המניות האוסטרלי. דיווחים תקשורתיים, סיכומי שוק וטבלאות היסטוריות עשויים לצטט את רמתו כדי לתאר אם שוק המניות האוסטרלי עלה או ירד. משום שהוא כולל מגוון רחב של חברות רשומות גדולות, בינוניות וקטנות יותר, הוא יכול להצביע על מגמות כלליות בשוק מעבר ל־200 המניות הגדולות ביותר.

המדד שימושי גם להקשר היסטורי. ASX מפרסמת סטטיסטיקות שוק היסטוריות הכוללות רמות חודשיות של מדד המחירים All Ords, רמות חודשיות של מדד המחירים S&P/ASX 200, וערכי שווי שוק כוללים לסוף חודש או של שוק המניות המקומי.[4] נתונים אלה מאפשרים לאנליסטים להשוות את תנועת המדד לאורך זמן לשינויים בשווי השוק הרחב יותר של השוק הרשום למסחר.

לדוגמה, טבלת הסטטיסטיקות ההיסטוריות של ASX מציגה קריאות חודשיות עדכניות של מדד המחירים All Ords לצד קריאות של S&P/ASX 200 ושווי השוק המקומי. אותה טבלה רושמת גם רמות קודמות משנים קודמות, ובכך מאפשרת השוואות בין מחזורי שוק.[4] סטטיסטיקות כאלה הן תיאוריות ואינן מצביעות על ביצועים עתידיים.

All Ordinaries עשוי לשמש גם כנקודת ייחוס לניתוח אקדמי, לפרשנות כלכלית ולחינוך פיננסי. משום שהוא ותיק ורחב יותר מ־S&P/ASX 200, נעשה בו לעיתים שימוש בדיונים ארוכי טווח על ההיסטוריה של שוק המניות האוסטרלי. עם זאת, עבור קרנות ניתנות להשקעה, קרנות סל ומדידת ביצועים, משתתפי השוק משתמשים לעיתים קרובות במדדים אחרים שיש להם מאפיינים מפורשים של נזילות והתאמה לציפה.

ריכוז ענפי וריכוז חברות

All Ordinaries כולל 500 חברות, אך שקלולו לפי שווי שוק פירושו שהחברות הגדולות ביותר יכולות לשלוט בתשואות. זהו מאפיין נפוץ של מדדי מניות המשוקללים לפי שווי שוק. תנועה בבנק גדול או בחברת כרייה גדולה יכולה להשפיע על המדד יותר מאשר תנועות אחוזיות דומות ברכיבים קטנים רבים.

לשוק המניות האוסטרלי הרשום למסחר היה היסטורית ייצוג משמעותי של חברות פיננסיות, חברות כרייה ומשאבים, בריאות, עסקים צרכניים, תשתיות ומנפיקים הקשורים לנדל"ן. המשקלים הענפיים המדויקים של All Ordinaries משתנים עם השתנות מחירי המניות, פעולות תאגידיות וחברות במדד. משום שהמדד מבוסס על חברות רשומות למסחר ועל שווי שוק, הוא משקף את מבנה שוק המניות הציבורי של אוסטרליה ולא את מבנה הכלכלה האוסטרלית כולה.

הבחנה זו חשובה לפרשנות. המדד אינו מדד ישיר של תוצר מקומי גולמי, הכנסות משקי בית, תעסוקה, אינפלציה או הדולר האוסטרלי. זהו מדד של שוק ניירות הערך. רמתו יכולה להיות מושפעת מציפיות לרווחים, משיעורי ריבית, ממחירי סחורות, מסנטימנט עולמי בשוקי המניות, מתנועות מטבע ומחדשות ספציפיות לחברה. הוא גם יכול לסטות ממדדים כלכליים מקומיים כאשר חברות גדולות בעלות חשיפה בינלאומית מהוות חלק משמעותי מערך המדד.

חישוב ופרשנות רמת המדד

כמו מדדי מחירי מניות אחרים, All Ordinaries מדווח בנקודות מדד. רמת נקודות אינה סכום כסף מושקע או תשואה באחוזים כשלעצמה. משמעותה נגזרת משינויים לאורך זמן. אם המדד עולה מ־8,000 ל־8,400, מדובר בעלייה של 5% ברמת מדד המחירים. אם הוא יורד מ־8,400 ל־7,980, מדובר בירידה של 5% לעומת רמת הפתיחה.

מכיוון שנתון הכותרת של All Ordinaries הוא מדד מחירים, הוא אינו מציג כשלעצמו את התשואה המלאה שמקבל בעל מניות שמשקיע מחדש דיבידנדים. חברות אוסטרליות משלמות לעיתים קרובות דיבידנדים, ואופן הטיפול בדיבידנדים יכול להשפיע מהותית על השוואות תשואה ארוכות טווח. לצורך ניתוח תשואה כוללת, משתמשים נדרשים בדרך כלל לסדרת מדד צבירה או תשואה כוללת, ולא למדד המחירים הראשי.

רמות המדד מושפעות גם מפעולות תאגידיות כגון הנפקות מניות, החזרי הון, פיצולים תאגידיים ומיזוגים. ספקי מדדים משתמשים במתודולוגיות שפורסמו כדי להתאים את החישובים כך שהמדד נועד למדוד את ביצועי מחירי השוק ולא שינויים מכניים הנגרמים מפעולות תאגידיות. הכללים המפורטים מצויים בחומרי המתודולוגיה של S&P/ASX Australian Indices של S&P Dow Jones Indices.[2]

תפקידו בפיננסים האוסטרליים

ל־All Ordinaries יש מקום ותיק בפיננסים האוסטרליים כאינדיקטור רחב של שוק המניות. הוא פחות מתמחה ממדדים ענפיים ורחב יותר ממדדי מניות גדולות. לכן הוא מספק נקודת ייחוס פשוטה לפרשנות שוק, במיוחד כאשר השאלה היא אם מניות אוסטרליות רשומות למסחר כקבוצה רחבה עלו או ירדו.

הרלוונטיות שלו משקפת גם את חשיבותן של מניות רשומות למסחר במערכת הפיננסית של אוסטרליה. למשקי בית אוסטרליים יש לעיתים קרובות חשיפה למניות רשומות למסחר באופן ישיר, באמצעות קרנות מנוהלות, באמצעות קרנות סל, ובאמצעות חשבונות סופרנואציה. בעוד רבים מכלי ההשקעה הללו נמדדים מול מדדים אחרים, All Ordinaries נותר מדד מוכר ונפוץ לתקשורת ציבורית על תנאי שוק המניות.

רגולטורים ומוסדות ציבוריים אינם משתמשים ב־All Ordinaries כיעד מדיניות. הבנק המרכזי של אוסטרליה עשוי לעקוב אחר תנאי שוק המניות כחלק מניתוח פיננסי וכלכלי רחב יותר, ו־נציבות ניירות הערך וההשקעות האוסטרלית מסדירה היבטים של התנהלות שוק ומוצרים פיננסיים. אולם המדד עצמו הוא מדד ייחוס שוק ולא מכשיר רגולטורי.

מגבלות

ל־All Ordinaries יש כמה מגבלות כמדד שוק. ראשית, משום שהוא משוקלל לפי שווי שוק, הוא רגיש יותר לחברות הגדולות ביותר מאשר לרכיב החציוני. מספר רחב של רכיבים אינו אומר שכל חברה תורמת במידה שווה לביצועים.

שנית, משום שמדד הכותרת הוא מדד מחירים, הוא אינו כולל את אפקט הריבית דריבית של דיבידנדים המושקעים מחדש. דבר זה יכול להפוך אותו לפחות מתאים לניתוח תשואה כוללת ארוכת טווח, אלא אם הוא מוצמד לסדרת צבירה או תשואה כוללת מתאימה.

שלישית, המדד מכסה מניות רשומות למסחר בלבד. הוא אינו כולל חברות לא רשומות, הון פרטי, איגרות חוב, נכסי נדל"ן המוחזקים מחוץ לכלים רשומים, פיקדונות בנקאיים, סחורות או החזקות ישירות בנכסי תשתית. לכן הוא מייצג רק פלח אחד של שוקי ההון האוסטרליים.

רביעית, היעדרו של מסנן נזילות כללי פירושו שהמדד אינו בהכרח תבנית ישירה לתיקים גדולים הניתנים להשקעה. הן S&P Dow Jones Indices והן ASX מבדילות בין All Ordinaries לבין מדדים כגון S&P/ASX 200, שממוסגר במפורש סביב גודל, נזילות וסחירות.[3][5]

ראו גם

- בורסת ניירות הערך האוסטרלית - מדד S&P/ASX 200 - הבנק המרכזי של אוסטרליה - נציבות ניירות הערך וההשקעות האוסטרלית - סופרנואציה - קרן סל

מקורות

  1. [1] All Ordinaries — S&P Dow Jones Indices

    מצוטט עבור: Defines the All Ordinaries as measuring the 500 largest companies in the Australian equities market from eligible ASX-listed companies and states that liquidity is not considered for inclusion.

  2. [2] S&P/ASX Australian Indices Methodology — S&P Dow Jones Indices

    מצוטט עבור: Summarises the S&P/ASX index family and states that the All Ordinaries is composed of the 500 largest ASX-listed securities, has no liquidity screen or minimum IWF requirement, and is not weighted by float-adjusted market capitalisation.

  3. [3] Capitalisation indices — Australian Securities Exchange

    מצוטט עבור: Describes the All Ordinaries Index as Australia’s premier market indicator representing the 500 largest ASX-listed companies and contrasts it with the S&P/ASX 200, S&P/ASX 300 and other capitalisation indices.

  4. [4] Historical market statistics — Australian Securities Exchange

    מצוטט עבור: Publishes historical monthly All Ords price-index levels alongside S&P/ASX 200 price-index levels and Australian domestic equity-market capitalisation data.

  5. [5] S&P/ASX 200 — S&P Dow Jones Indices

    מצוטט עבור: Defines the S&P/ASX 200 as the institutional investable benchmark in Australia, covering the 200 largest eligible ASX-listed stocks by float-adjusted market capitalisation and emphasising liquidity and tradability.