English

מערכת התשלומים ZAHAV

ZAHAV היא מערכת הסליקה ברוטו בזמן אמת של ישראל לתשלומי שקל. המערכת מופעלת בידי בנק ישראל, מסלקת הוראות תשלום בנפרד ובאופן סופי, ותומכת בהעברות בסכומים גבוהים בין מוסדות משתתפים ובחלק מתשלומי הלקוחות.

ZAHAV היא מערכת הסליקה ברוטו בזמן אמת של ישראל לתשלומי שקל. המערכת מופעלת בידי בנק ישראל, מסלקת הוראות תשלום בנפרד ובאופן סופי, ותומכת בהעברות בסכומים גבוהים בין מוסדות משתתפים ובחלק מתשלומי הלקוחות. בכך שהסליקה נעשית סופית עם השלמת כל הוראה, המערכת שונה מהסדרי סליקה שבהם תשלומים נאספים ומסולקים מאוחר יותר כקבוצה. [1]

מטרה ופיתוח

ZAHAV הוא ראשי תיבות בעברית שמשמעותם „זיכויים והעברות בזמן אמת”. בנק ישראל השיק את המערכת בסוף יולי 2007 כפלטפורמת הסליקה ברוטו בזמן אמת (RTGS) של ישראל. מערכות RTGS מעבדות תשלומים בזה אחר זה בזמן אמת, במקום לקזז חבילת התחייבויות תשלום לצורך סליקה במועד מאוחר יותר. הבנק מתאר את ZAHAV כמערכת לסליקה סופית של תשלומי שקל גדולים. [1][2]

המערכת הוצגה כחלק משינויים בתשתית התשלומים והסליקה של ישראל. הערכה של קרן המטבע הבין־לאומית שפורסמה ב־2012 דנה ב־ZAHAV בהקשר של שיפורים בתשתית זו והעריכה את מערכת התשלומים בסכומים גבוהים של ישראל מול עקרונות בין־לאומיים למערכות תשלומים בעלות חשיבות מערכתית. [3] הערכה היסטורית זו אינה, כשלעצמה, מתארת את אופן הפעולה כיום ואינה מהווה סקירה עדכנית של המערכת.

אגף מערכות התשלומים והסליקה של בנק ישראל מפעיל את ZAHAV. האגף מפעיל גם את לשכת הסליקה המבוססת על נייר עבור המחאות ויש לו אחריות רחבה יותר על פיקוח על מערכות תשלומים ועל מדיניות התשלומים. הבנק מזהה את ZAHAV כאחת ממערכות התשלומים שעליהן הוא מפקח, לצד מערכות המופעלות בידי גופים אחרים, ובהם MASAV ו־SHVA. [2]

תהליך הסליקה וסופיות

במערכת סליקה ברוטו, כל הוראת תשלום מסולקת בנפרד ולא מקוזזת מול הוראות אחרות כדי לקבוע סכום נטו. בנק ישראל אומר כי הוראות תשלום ב־ZAHAV מבוצעות מיידית והופכות לסופיות עם ביצוען. הוא מתאר העברות שהושלמו כבלתי־הפיכות: אי אפשר לבטל אותן דרך המערכת, והנמען יכול להשתמש בכספים לאחר הסליקה. [1]

הסופיות מבדילה את המערכת משיטת הסליקה הרגילה המתוארת בידי הבנק, שבה עסקאות המנותבות דרך לשכת סליקה אינן סופיות במהלך יום העסקים. תפקידה של ZAHAV אפוא אינו רק להעביר הודעת תשלום. היא מספקת את מנגנון הסליקה שבאמצעותו נפרעת חובת התשלום. הבנק מציין כי הסליקה אורכת בדרך כלל רק כמה דקות, תוך שהוא מבהיר שמקרים חריגים עשויים להשפיע על הזמן עד שהכספים יהיו זמינים לנמען. [1]

הסליקה הבודדת תומכת בוודאות מהירה לגבי השלמתו של תשלום מסוים. עבור המוסדות המשתתפים, הדבר חשוב לניהול התחייבויות תשלום ולתזמון הכספים. מודל העיבוד הברוטו של המערכת גם פירושו שאין להתבלבל בינה לבין סליקה נטו נדחית, שבה הוראות תשלום נצברות והמשתתפים מסלקים התחייבויות נטו במועדים קבועים. הבחנות אלה מתארות את מבנה הסליקה; אין פירושן שכל העברה שמתחילה דרך בנק או שירות אחר תושלם בוודאות ללא בדיקות תפעוליות או עיכוב.

משתתפים והעברות ללקוחות

בנקים מסחריים ובנקים זרים הפועלים בישראל משתמשים ב־ZAHAV לפעילות בין־בנקאית, לפי מידע המערכת של בנק ישראל. הבנק גם מפרסם מידע על השתתפות, כולל כללים וחומר הנוגע להשתתפות של גופים שאינם בנקים. הדבר מאפשר השתתפות מעבר לבנקים, בכפוף לדרישות המערכת; אין פירושו שכל מוסד פיננסי או ספק תשלומים משתתף ישירות. [1]

אנשים פרטיים ועסקים יכולים גם לבקש העברת ZAHAV דרך מוסד פיננסי המציע את השירות. במתכונת זו הלקוח מוסר הוראות לספק, בעוד שההעברה מעובדת דרך מערכת התשלומים בידי משתתף. הבנק מתאר את ZAHAV כמציעה העברות מהירות וסופיות למשתמשים שצריכים לבצע או לקבל תשלומים במהירות. הזמינות, דרישות הזכאות והעמלות להעברות ביוזמת לקוח תלויות בתנאי השירות של הספק ונפרדות מכללי הסליקה של המערכת. [1]

המידע שפרסם הבנק כולל רשימת משתתפים וחומרים על השתתפות של גופים שאינם בנקים. מסמכים אלה, ולא התיאור הכללי של המערכת, הם המקורות הרלוונטיים לזיהוי משתתפים או להבנת הליכי ההצטרפות העדכניים. מאחר שהשתתפות ותיעוד תפעולי עשויים להשתנות, יש לבדוק את מעמדו של משתתף מול הפרסומים העדכניים של הבנק. [1]

קשר למערכות תשלומים אחרות בישראל

ZAHAV היא רכיב אחד בתשתית התשלומים הרחבה של ישראל. הבנק מבדיל אותה מלשכת הסליקה המבוססת על נייר, המסלקת הודעות תשלום פיזיות כגון המחאות, וממערכת החיובים, הזיכויים וההעברות של MASAV. MASAV מטפלת בהוראות חיוב וזיכוי אלקטרוניות נדחות, כולל הוראות קבע ותשלומי שכר ומס, וכן בשירות תשלומים מהירים לתשלומי קמעונאות בזמן אמת. [2][4]

למערכות אלה צרכים שונים של תשלום והן משתמשות בהסדרי עיבוד שונים. תפקידה העיקרי של ZAHAV הוא סליקה סופית של תשלומי שקל בסכומים גבוהים בזמן אמת. MASAV מספקת שירותי סליקה ותשלומי קמעונאות, בעוד שלשכת הסליקה המבוססת על נייר מעבדת הודעות הקשורות להמחאות. אין הן ניתנות להחלפה רק מפני שכולן חלק מנוף התשלומים הלאומי. תיאור המערכות בידי הבנק מספק בסיס להבחנה בין תפקיד הסליקה של ZAHAV לבין תפקידי העיבוד והסליקה של הסדרים אחרים. [2][4]

ZAHAV גם שונה מסליקה וסליקה של ניירות ערך. הבנק מתאר את לשכות הסליקה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב כמטפלות בעסקאות ניירות ערך, כולל העברת ניירות ערך והכספים הנלווים. להסדרים אלה תהליכים משלהם, כולל סליקה על בסיס מסירה כנגד תשלום. ייעודה המרכזי המוצהר של ZAHAV הוא סליקת תשלומי שקל, ולא סליקה של ניירות ערך הנסחרים בבורסה. [4]

הסדרי הפעלה

ZAHAV פועלת לפי לוחות שנה לעסקים וכללי מערכת שפורסמו. בנק ישראל מפרסם מידע על ימי פעילות עבור שנים מסוימות, כולל ימים שבהם המערכת סגורה או פועלת בשעות מקוצרות. לוח השנה לשנת 2026 קובע כי המערכת פועלת בדרך כלל מיום ראשון עד יום שישי, עם ימי בנקאות מקוצרים בימי שישי ובערבי חג; בלוח מפורטים החריגים ויש לעיין בו לצורך זמינות לפי תאריך. [5]

לוחות הזמנים התפעוליים חשובים משום שסליקה בזמן אמת זמינה רק כל עוד המערכת והמשתתפים הרלוונטיים פועלים. הוראת תשלום המוגשת מחוץ לחלון השירות החל עשויה שלא להסתלק מיד. לכן לקוחות וארגונים צריכים להבחין בין לוח הפעילות של המערכת לבין שעות שירות הלקוחות וחתכי הזמן של הבנק שלהם. דף המערכת של הבנק נותן שעות הפונות ללקוחות, בעוד שהלוח השנתי מפרט את ימי הפעילות של המערכת; מוסדות עשויים לפרסם מועדי הגשה משלהם. [1][5]

חומרי ZAHAV של הבנק מתארים גם את אימוץ ISO 20022 בישראל באמצעות פורמט הודעות תשלום שפורסם בידי SWIFT. ISO 20022 הוא תקן למסרים פיננסיים מובנים. האזכור של התקן במידע המערכת נוגע לעיצוב ההודעה ואינו משנה את ההבחנה הבסיסית בין מסרי תשלום לבין הסליקה הסופית של כספים. [1]

פיקוח ותפקיד בתשתית הפיננסית

בנק ישראל מזהה את היעילות והיציבות של מערכות התשלומים והסליקה כחשובות לכלכלה וליציבות המוניטרית והפיננסית. אגף מערכות התשלומים והסליקה שלו מפעיל את ZAHAV ומפקח על מערכות תשלומים באמצעות רגולציה, הערכה ובדיקה. הבנק כולל את ZAHAV בין המערכות הנחשבות חשובות לרשת התשלומים הרחבה. [2]

כמנגנון סליקה מרכזי, ZAHAV מחברת את התחייבויות התשלום של המוסדות המשתתפים לסליקה בשקלים. העיבוד המיידי והסופי שלה עשוי להפחית את אי־הוודאות הקשורה להמתנה למחזור סליקה מאוחר יותר, בעוד שהמשך פעולתה תלוי בכללי המערכת, בהסדרים הטכניים, בנזילות וביכולתם של המשתתפים להגיש ולסלק הוראות. התיאורים הציבוריים של הבנק קובעים את ייעוד המערכת ואת מסגרת ההפעלה שלה, אך אינם מכמתים לבדם את ערך העסקאות, היקפן, זמינותן או הסיכון התפעולי העדכניים שלה. מדדים כאלה מחייבים פרסומים תפעוליים או סטטיסטיים מתוארכים.

ZAHAV תופסת אפוא מקום ייחודי במערכת הפיננסית הישראלית: היא מערכת סליקה המופעלת בידי בנק מרכזי, לא בנק מסחרי, רשת כרטיסים או ארנק צרכני. היא פועלת לצד מערכות קמעונאיות ומערכות סליקה, ומספקת מנגנון לסליקה סופית ובזמן אמת של תשלומי שקל. חשיבותה נובעת מתפקיד זה בתשתית הפיננסית ומהקשר שלה להתחייבויות התשלום היומיומיות של המוסדות המשתתפים. [1][2][4]

מקורות

  1. [1] The Zahav (RTGS) System — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Launch date, acronym, RTGS function, immediate and final settlement, customer availability information, participants, operating hours and ISO 20022 information.

  2. [2] Payment Systems — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Bank of Israel departmental responsibilities, operation and supervision of ZAHAV, and the role of payment systems in Israel.

  3. [3] Israel: Detailed Assessment of Observance of Basel Committee on Payments and Settlement Systems Core Principles for Systemically Important Payment Systems — International Monetary Fund

    מצוטט עבור: Historical context on ZAHAV’s introduction as part of reforms to Israel’s payment and settlement infrastructure and assessment of the high-value payment system.

  4. [4] Payment systems in Israel — Bank of Israel

    מצוטט עבור: Comparison of ZAHAV with MASAV, the paper-based clearinghouse and securities clearinghouses.

  5. [5] ZAHAV RTGS SYSTEM Business Days during 2026 — Bank of Israel

    מצוטט עבור: 2026 system operating-day pattern, shorter business days, and listed exceptions.