פאנל ההשתלטויות (אוסטרליה)

**פאנל ההשתלטויות** הוא גוף מומחה אוסטרלי ליישוב מחלוקות הנוגעות להשתלטויות ולשליטה תאגידית. תפקידיו העיקריים הם לקבוע אם נסיבות המשפיעות על שליטה הן בלתי מקובלות, ולבחון החלטות מסוימות של נציבות ניירות הערך וההשקעות האוסטרלית (ASIC). זהו גוף של ביקורת עמיתים, והחלטותיו בעניינים פרטניים מתקבלות בידי חברי פאנל שמונו לכך. ^[1][5]

מקומו במסגרת ההשתלטויות של אוסטרליה

פרק 6 של *חוק התאגידים 2001* מסדיר השתלטויות הכרוכות בחברות אוסטרליות ציבוריות הרשומות במדינה, בחברות אוסטרליות לא רשומות שלהן יותר מ-50 חברים, ובתוכניות השקעה מנוהלות אוסטרליות רשומות שהן ציבוריות. מטרותיו המוצהרות כוללות שוק יעיל, תחרותי ומיודע לשליטה; מידע וזמן מספקים לבעלי ניירות ערך להעריך הצעות; ו, ככל האפשר, הזדמנות סבירה ושווה לבעלי הזכויות להשתתף בהטבות הנובעות מהצעה. ^[3]

הפאנל מטפל במחלוקות במסגרת זו. מושג מרכזי הוא **נסיבות בלתי מקובלות**: נסיבות הקשורות להשתלטות או לשליטה בחברה אוסטרלית או בתוכנית השקעה מנוהלת רשומה, שהפאנל רשאי להכריז עליהן כבלתי מקובלות לפי סעיף 657A של *חוק התאגידים*. החקיקה אינה מספקת הגדרה אחידה אחת לביטוי זה, והפאנל מתאר את סמכות ההכרזה שלו כרחבה. ההנחיות שפורסמו על ידו מסבירות את גישתו, אך מציינות שדוגמאות להמחשה אינן מחייבות אותו במקרה מסוים. ^[1][4]

סמכות השיפוט של הפאנל אינה מוגבלת להצעת רכש שהושלמה. בהנחיותיו נאמר שאין הכרח שתהיה הצעת מכר כללית לבעלי המניות לפני שיוכל לבחון אם הנסיבות בלתי מקובלות. הדבר חשוב משום שמחלוקות על שליטה עשויות להתעורר עוד בשלב שבו הצעה רק מתגבשת, בעסקאות שליטה אחרות, או עקב התנהגות המשפיעה על יכולת בעלי המניות להעריך הצעה. תפקידו של הפאנל הוא לבחון את הנסיבות שלפניו, ולא לאשר כל רכישה או לבחור מציע מועדף. ^[4][11]

כללי ההשתלטות באוסטרליה כוללים גם מגבלת רכישה סטטוטורית. במונחים כלליים, סעיף 606 מגביל רכישות שיגדילו את כוח ההצבעה של אדם ממתחת ל-20% ליותר מ-20%, או יגדילו את כוח ההצבעה כאשר הוא כבר מעל 20% אך מתחת ל-90%, בכפוף לחריגים סטטוטוריים. כוח הצבעה מביא בחשבון אינטרסים רלוונטיים המוחזקים בידי אדם ושותפיו. מושגים אלה עשויים להיות משמעותיים במחלוקות של הפאנל על רכישות מניות, הסדרי הצבעה וייחוס שותפות. ^[3]

מקורות והבסיס המשפטי

הגוף הוקם כ**פאנל התאגידים והניירות הערך** מכוח *חוק נציבות ניירות הערך וההשקעות האוסטרלית 1989*. הוא המשיך לפעול מכוח *חוק נציבות ניירות הערך וההשקעות האוסטרלית 2001* ושמו שונה לפאנל ההשתלטויות בידי *חוק הרפורמה בשירותים פיננסיים 2001*. הפאנל מזהה את חלק 6.10 של *חוק התאגידים 2001* ואת חלק 10 של *חוק נציבות ניירות הערך וההשקעות האוסטרלית 2001* כשני מקורות החקיקה העיקריים שלו. הראשון קובע סמכויות מרכזיות בנוגע לביקורות, להצהרות ולצווים; השני כולל חלק ניכר מהמנגנון להקמתו ולניהול הליכיו. ^[1]

פאנל התאגידים והניירות הערך הקודם החל לפעול במסגרת דיני החברות הלאומיים של אוסטרליה בשנת 1991. לפי ההיסטוריה החקיקתית של הפאנל, העברת סמכות ההכרזה על התנהגות בלתי מקובלת מן הנציבות הלאומית לחברות ולניירות ערך לשעבר אל פאנל נפרד נבעה מחששות מפני שילוב תפקידי חקירה וקבלת החלטות. באותה עת, רק נציבות ניירות הערך האוסטרלית יכלה להגיש בקשה. המסגרת המאוחרת יותר מאפשרת למגוון רחב יותר של נפגעים להגיש בקשה ישירות. ^[7][2]

הרכב והנהלה

חברי הפאנל מתמנים בידי המושל הכללי לפי המלצת שר פדרלי. הפאנל מציין כי המינויים נשענים על ידע או ניסיון במינהל חברות, בשווקים פיננסיים, במוצרים ושירותים פיננסיים, במשפט, בכלכלה ובחשבונאות. בין חבריו יש מומחים כגון בנקאי השקעות, עורכי דין, דירקטורים של חברות ואנשי מקצוע אחרים המעורבים במיזוגים ורכישות. חברים שמונו לדון בעניין מסוים מרכיבים את **הפאנל הדן** שמקבל את ההחלטה. ^[8][5]

צוות ביצוע קבוע במלבורן מסייע לחברים, מקיים קשר עם הצדדים ומסייע בניהול ההליכים. אנשיו כוללים עובדי שירות הציבור האוסטרלי במסגרת משרד האוצר האוסטרלי ומשפטנים מושאלים. הצוות המבצע עשוי לסייע בהליך ובמדיניות, אך אינו שלוח המפעיל את סמכויות השיפוט של הפאנל. הערכה של הנסיבות בפועל או ההיפותטיות בידי הצוות המבצע אינה מחייבת את הפאנל הדן. חלוקה זו מבדילה בין סיוע מנהלי לבין אחריות החברים להכריע בבקשה. ^[5]

בקשות והליכים

הפאנל פועל בעקבות בקשה; הוא אינו פותח הליך הכרזה ביוזמתו. עם זאת, הוא רשאי להפנות עניין ל-ASIC כדי שזו תשקול אם להגיש בקשה. לפי סעיף 657C, מי שרשאים לבקש הצהרה או צו יכולים לכלול מציע, יעד, ASIC או אדם אחר שענייניו מושפעים מן הנסיבות. הפאנל נותן כדוגמה למבקש פוטנציאלי בעל מניות המושפע מפעולה תאגידית מוצעת. ^[2]

הפאנל גם בוחן החלטות מסוימות של ASIC לפי סעיף 656A. אדם שנפגע רשאי לבקש בחינה מחודשת של החלטות ASIC מסוימות הנוגעות להקלות בתחום ההשתלטויות. בנפרד, לפי סעיף 657EA, צד להליכי הפאנל המקוריים או ASIC רשאים לבקש בחינה מחודשת של החלטה מקורית של הפאנל. בחינה זו נעשית בידי חברי פאנל אחרים על בסיס *de novo*, כלומר חברי הביקורת בוחנים מחדש את העניין ולא רק בודקים את נימוקי החברים המקוריים. הפאנל מציין כי החלטה מקורית ניתנת לביקורת בידי פאנל פעם אחת בלבד. ^[2][1]

הליכי הפאנל נועדו להתאים ללחצי הזמן של עסקאות שליטה. הפאנל מציין שעליו לפעול בהגינות ובסבירות, בפורמליות מועטה ככל שהנסיבות מאפשרות, ובמהירות המרבית שאפשרית תוך בחינה נאותה. העניינים מוכרעים בעיקר באמצעות טענות בכתב, אף כי פאנל דן עשוי לכנס ועידה. חלה הגינות דיונית, אך כללי הראיות הפורמליים אינם חלים. כללי ההליך וההנחיות של הפאנל מספקים פרטים נוספים על בקשות, צדדים, סודיות וניהול ההליכים. ^[2][9]

הצהרות, צווים והתחייבויות

הצהרה על נסיבות בלתי מקובלות מזהה את הנסיבות שהפאנל מצא כבלתי מקובלות; היא נבדלת מצו המטפל בהשלכותיהן. לאחר הצהרה, הפאנל רשאי לתת צווים סופיים כדי להגן על זכויות או אינטרסים שנפגעו, או כדי לאפשר להצעת רכש להתקדם, ככל האפשר, כפי שהייתה מתקדמת לולא אותן נסיבות. בהנחיותיו נאמר שאין הוא יכול להשתמש בצו כדי להורות לאדם פשוט לציית לדרישה של פרקים 6, 6A, 6B או 6C של *חוק התאגידים*. ^[1][10]

הפאנל או נשיאו רשאים גם לתת **צו ביניים** בעוד העניין נבחן. צווים כאלה אינם מחייבים הצהרה קודמת, וניתן להשתמש בהם כדי לשמר את מצבם של הצדדים או למנוע החמרה בנסיבות לפני סיום ההליכים. הנחיות הסעדים של הפאנל קובעות שצו ביניים פוקע במוקדם מבין המועדים הבאים: המועד שנקבע בו—שאינו עולה על חודשיים—או ההכרעה בהליכים. בבחינת סעד ביניים, הפאנל שוקל בין היתר את הראיות הזמינות, השפעות שליליות אפשריות והאם סעד סופי יהיה הולם. ^[6]

התחייבויות ותוצאות אחרות עשויות גם הן להיות חלק מיישוב המחלוקת בידי הפאנל. הנחיות הסעדים שלו דנות בהתחייבויות לצד צווים זמניים, הצהרות, צווים סופיים וצו הוצאות. לפיכך, התגובה האפשרית תלויה גם בנסיבות שנמצאו וגם במה שנדרש כדי לטפל בהשלכותיהן; בקשה אינה מובילה בהכרח להצהרה או לצו סופי. ^[6][10]

הנחיות והיחסים עם מוסדות אחרים

הפאנל מפרסם הנחיות המסבירות את גישתו לסוגיות חוזרות בהשתלטויות. נוסף על נסיבות בלתי מקובלות וסעדים, הסיכומים שפרסם עוסקים בהסדרי הגנה על עסקה, בפעולות מסכלות מצד יעדים, ובמידע המוצג במסמכי השתלטות. הנחיות על הגנת עסקה דנות בהסדרים כגון דמי שבירה, מגבלות בלעדיות וזכויות התאמה, ובכלל זה בהשפעתם האפשרית על התחרות על השליטה. הנחיות על פעולה מסכלת עוסקות בהתנהגות של יעד שעשויה לגרום להצעה לפקוע או למנוע מהצעת רכש פוטנציאלית אמיתית להתקדם. ^[10]

תפקידו של הפאנל ביישוב מחלוקות שונה מן הניהול הרחב יותר של דיני החברות בידי ASIC. ASIC יכולה להגיש בקשה לפאנל, וניתן לבחון שם החלטות מסוימות של ASIC, אך החלטות הפאנל בבקשות מתקבלות בידי חברים דנים ולא בידי ASIC או הצוות המבצע של הפאנל. חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסת ניירות הערך האוסטרלית עשויות להיות מעורבות בענייני פאנל, אך סמכות השיפוט המוצהרת של הפאנל חלה גם על גופים אחרים במסגרת משטר ההשתלטות החל. הליכים בבית משפט וביקורת שיפוטית נותרו נפרדים מתהליך הביקורת המהותית של הפאנל עצמו. ^{[1][2][3][5][12]}

הפאנל מפרסם נימוקים להחלטות, הנחיות ודוחות שנתיים. הדיווח השנתי שלו נדרש לפי *חוק נציבות ניירות הערך וההשקעות האוסטרלית 2001*. חומרים אלה מספקים תיעוד לאופן שבו הופעלו סמכויותיו הסטטוטוריות, בעוד שכל בקשה נותרת תלויה בעובדותיה המסוימות ובחקיקה המסדירה את החלטת הפאנל. ^[13][4]