English

תעשיית ההון הפרטי הישראלית

סקירה של שוק ההון הפרטי בישראל, כולל מבני הקרנות, אסטרטגיות ההשקעה, המשתתפים, הרגולציה ופעילות העסקאות.

תעשיית ההון הפרטי הישראלית כוללת מנהלי קרנות ומשקיעים המספקים הון לעסקים פרטיים או לחברות הנסחרות בבורסה, בדרך כלל באמצעות רכישות ממונפות, השקעות צמיחה ועסקאות מוסכמות אחרות. פעילותה נעה מהשקעה בחברות מבוססות ועד הון פרטי הקשור לטכנולוגיה. השוק כולל משתתפים מקומיים ובינלאומיים ופועל במסגרת כללי ניירות הערך, השותפויות והמיסוי בישראל.[1][2]

היקף והקשר להון סיכון

הון פרטי הוא קטגוריה רחבה של השקעה בחברות מחוץ לשוקי ההון הציבוריים, או בחברות ציבוריות באמצעות עסקאות שעשויות להוביל לבעלות פרטית. אסטרטגיות יכולות לכלול רכישת שליטה, רכישת נתח מיעוט מהותי, מימון התרחבות, או תמיכה בשינויים תפעוליים ופיננסיים לפני מכירה או הנפקה עתידית. מנהלי הקרנות משקיעים בדרך כלל הון שהתחייבו לו המשקיעים לתקופה מוגדרת, מנהלים את ההחזקות בתיק, ושואפים לממש השקעות באמצעות יציאות.

הגבולות בין הון פרטי להון סיכון אינם תמיד עקביים בין מאגרי נתונים שוקיים שונים. קרנות הון סיכון מתמקדות בדרך כלל בחברות צעירות ובעלות צמיחה גבוהה, ולעיתים קרובות משקיעות באמצעות סבבי גיוס עוקבים; קרנות רכישה והון צמיחה משקיעות לעיתים קרובות יותר בעסקים מבוססים. בישראל, פעילות המתמקדת בטכנולוגיה ורכישות רחבות יותר של חברות עשויות להיות מדווחות יחד בחלק מסיכומי העסקאות. לדוגמה, הניתוח של S&P Global לשנת 2025 מאחד השקעות הון פרטי והון סיכון, כולל רכישות של חברות שלמות ונתחי מיעוט, רכישות נכסים וסבבי מימון. אין לראות בנתונים משולבים כאלה מדד לפעילות רכישות ממונפות בלבד.[3]

מבנה השוק וגישות השקעה

ההון הפרטי הישראלי אינו מוגבל למגזר או לסוג עסקה אחד. מנהלים מקומיים כוללים חברות שהאסטרטגיות המוצהרות שלהן מתמקדות בחברות תעשייה וטכנולוגיה מבוססות, בעוד נותני חסות בינלאומיים עשויים להשקיע בעסקים ישראליים או לרכוש חברות בעלות פעילות בישראל. טכנולוגיה היא רכיב בולט בסביבת ההון הפרטי הרחבה של המדינה, אך הון פרטי כולל גם עסקים תעשייתיים, בריאות, צריכה ותחומים אחרים.

דוגמאות ממחישות את טווח החברות המקומיות, מבלי לייצג את התעשייה כולה. FIMI Opportunity Funds מציינת כי נוסדה ב-1996 וגייסה שבע קרנות; באתרה נמסר כי הקרן השביעית שלה גייסה 1.25 מיליארד דולר.[4] Fortissimo Capital מתארת את עצמה כקרן הון פרטי המשקיעה בעיקר בחברות טכנולוגיה ותעשייה, ומדווחת כי נוסדה ב-2004 וגייסה שש קרנות.[5] Tene Capital מתארת את המיקוד שלה בחברות צמיחה מבוססות בעלות עמדות בשווקים גלובליים, ומדווחת על פעילות בענפי צמיחה ישראליים.[6] תיאורים אלה ניתנים על ידי החברות עצמן ואינם הערכות בלתי תלויות של ביצועים או נתח שוק.

מבני השקעה עשויים לכלול רכישות שליטה, הון צמיחה, השקעות מיעוט ורכישות המשך של עסקים המשלימים חברות בתיק. חלק מהקרנות משתמשות במעורבות תפעולית ובהתרחבות לשווקים מעבר לים כחלק מהגישה המוצהרת שלהן. המנדט המדויק משתנה מקרן לקרן ולפי שנת ההקמה; אין להכליל מתיאורי החברות על כל מנהלי ההון הפרטי בישראל.

גיוסי הון ומשקיעים

קרנות הון פרטי מגייסות בדרך כלל התחייבויות משותפים מוגבלים, בעוד שמנהל או שותף כללי מקבל את החלטות ההשקעה והניהול לפי מסמכי היסוד של הקרן. קרנות השקעה פרטיות ישראליות מאורגנות בדרך כלל כשותפויות מוגבלות עם מבנה של שותף כללי/שותפים מוגבלים, לפי סקירה משפטית ישראלית.[1] המשקיעים עשויים לכלול משקיעים מוסדיים מקומיים וזרים, חברות פיננסיות ומשקיעים פרטיים העומדים בדרישות ההצעה החלות. FIMI, למשל, מציינת בין מקורות ההון לקרנותיה משקיעים בינלאומיים וכן מוסדות ובנקים ישראליים.[4]

נתוני גיוסי ההון סיכון בישראל יכולים לסייע בתיאור סביבת קרנות הטכנולוגיה הסמוכה, אך אינם מדד ישיר לגיוסי הון פרטי. דוח IVC–GNY–KPMG לשנת 2024, שפורסם ב-2025, תיעד גיוס של 1.15 מיליארד דולר בידי 21 קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024, לעומת כ-2 מיליארד דולר שגויסו בידי 32 קרנות ב-2023. הדוח גם דיווח על הון זמין לקרנות הון סיכון בהיקף 922 מיליון דולר בסוף תקופת הניתוח, מחולק בין יכולת השקעה חדשה להשקעות המשך.[7] נתונים אלה מתייחסים להון סיכון, ולא לכל תעשיית ההון הפרטי. הדוח גם מנה את השקעותיהם של משקיעים מוסדיים ישראליים בחברות היי-טק ישראליות; גם פעילות זו אין להשוות להתחייבויות מוסדיות לקרנות הון פרטי.[7]

פעילות עסקאות ויציאות

עסקאות בחברות פרטיות מספקות הקשר לשוק, אף שסיכומי מיזוגים ורכישות כלליים כוללים גם רוכשים אסטרטגיים ומשקיעים אחרים ולא רק הון פרטי. Fahn Kanne Grant Thornton Israel דיווחה על 163 עסקאות בשוק הפרטי בסך כולל של 8.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2024, עליות של 14% במספר העסקאות ו-25% בערכן לעומת התקופה המקבילה ב-2023. הדוח ציין כי ההשוואה הושפעה מהסביבה המאתגרת במיוחד ב-2023, וכי הפעילות נותרה מתחת לרמת השיא שנרשמה ב-2021.[8] סיכומים אלה מתארים את שוק העסקאות הפרטיות הרחב יותר, ולא עסקאות שמומנו בידי קרנות הון פרטי בלבד.

יציאות יכולות ללבוש צורה של מכירה לרוכש אסטרטגי או לחברת השקעות אחרת, מכירה לקרן עוקבת, או רישום למסחר בשוק הציבורי. עיתוי היציאה של קרן עשוי להיות תלוי בביצועי החברה, בביקוש של רוכשים, בתנאי המימון וביכולת להגיע להסכמה על שווי. דוח היציאות של PwC ישראל לשנת 2024 תיעד 252 עסקאות יציאה בשווי 13.38 מיליארד דולר, אך תחולתו המוצהרת כוללת עסקאות בשווי מעל 10 מיליון דולר וכוללת יציאות מעבר לעסקאות שנתמכו בידי הון פרטי. לכן הוא מספק הקשר על סביבת היציאות הרחבה של ההיי-טק הישראלי, ולא מדד נפרד ליציאות של הון פרטי.[9]

מסגרת משפטית ורגולטורית

הרגולציה של קרן הון פרטי תלויה במבנה שלה, בנכסיה, בפעילויותיה ובאופן שבו מוצעים בה זכויות ההשתתפות. הסקירה המשפטית של Arnon, Tadmor-Levy קובעת כי רוב קרנות ההשקעה הפרטיות בישראל אינן כפופות למשטר רישום ייעודי להקמה ולניהול קרנות, תוך ציון חריגים לסוגי פעילות ונכסים מסוימים. היא גם מסבירה כי שיווק ומכירה של זכויות בקרן כפופים למסגרת דיני ניירות הערך של ישראל, שלפיה הצעות לציבור מחייבות בדרך כלל תשקיף שאושר, אלא אם חל פטור.[1] זהו תיאור כללי, ולא תחליף לבחינה של קרן או הצעה מסוימת.

רשות ניירות ערך אחראית להגנת משקיעים בניירות ערך ולפיקוח על תחומים כולל ענף קרנות הנאמנות ודיווח של תאגידים רלוונטיים.[2] סמכות זו אינה משמעה שכל קרן פרטית מוסדרת באותו אופן כמו קרן המוצעת לציבור. החובות הרלוונטיות תלויות בהצעה, במשקיעים, במנהל ובפעילות ההשקעה. גופים פנסיוניים, ביטוחיים וקרנות השתלמות ופיקדון פועלים במסגרת פיקוח נפרדת של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בישראל, שעשויה להיות רלוונטית כאשר גופים אלה משקיעים בקרנות פרטיות.[10]

גם הטיפול המס בישראל יכול להשפיע על מבנה הקרן ועל תשואות המשקיעים. רשות המסים בישראל פרסמה חוזרים העוסקים ב-Carry interest בקרנות הון פרטי והון סיכון; דיון משפטי בחוזרים אלה מתאר כללים מיוחדים להסדרי carried interest העומדים בתנאים.[11] כללי המס והפרשנויות עשויים להשתנות ועשויים להיות תלויים בעובדות הקרן, במשתתפים ובהשקעות. לפיכך, אין לקרוא תיאורים כלליים של הטיפול המסי ככאלה החלים באופן אחיד על כל מנהל או משקיע.

נתוני שוק ופרשנות

אין נתון יחיד הלוכד את כל תעשיית ההון הפרטי הישראלית. התחייבויות לקרנות, הון שהושקע בפועל, שווי עסקאות שפורסמו, שוויי חברות בתיק ויציאות ממומשות מודדים שלבים שונים של פעילות. מאגר נתונים עשוי גם לסווג את אותה עסקה באופן שונה בהתאם לשאלה אם הוא עוקב אחרי מקום מושבה של החברה הנרכשת, פעילותה, הרוכש או סבב המימון. מסיבה זו, סיכומים מדוחות הון סיכון, סקרי M&A רחבים ומאגרי נתונים משולבים של הון פרטי/הון סיכון שימושיים רק כאשר המתודולוגיה וההיקף שלהם מפורטים.

למשל, S&P Global Market Intelligence דיווחה כי ההשקעה הגלובלית המשולבת של הון פרטי והון סיכון בחברות ישראליות הגיעה ל-5.07 מיליארד דולר ב-129 עסקאות בין 1 בינואר ל-14 באוגוסט 2025, לעומת 4.79 מיליארד דולר ב-214 עסקאות בכל שנת 2024. המתודולוגיה שלה כללה צורות שונות של רכישות וסבבי השקעה, והחריגה עסקאות מסוימות, כולל רכישות המשך.[3] זהו תמונת מצב משולבת ומוגבלת בזמן, ולא מדד שנתי סופי של קרנות רכישה ממונפת המתמקדות בישראל או של ביצועי תעשיית ההון הפרטי המקומית.

תפקידה בכלכלה

משקיעי הון פרטי יכולים לספק הון, שינויי בעלות ותמיכה אסטרטגית או תפעולית לעסקים שאינם ממומנים דרך שוקי ההון הציבוריים. בישראל, הקשר של התעשייה לחברות טכנולוגיה מתקיים לצד השקעות בחברות מבוססות ובעסקים תעשייתיים. האופי חוצה הגבולות שלה משתקף הן בהון בינלאומי שגויס בידי מנהלים מקומיים והן בהשקעות זרות בחברות ישראליות. עם זאת, פעילות השוק חשופה לזמינות ולעלות המימון, לשוויי החברות, להזדמנויות יציאה ולחוסר ודאות כלכלי וגיאופוליטי. גורמים אלה מעצבים את העיתוי והצורה של העסקאות, אך השפעתם שונה בין מגזרים, קרנות וחברות בתיק בודדות.

מקורות

  1. [1] Private Investment Funds and Fundraising in Israel: Part I – Fund Marketing Basics — Arnon, Tadmor-Levy

    מצוטט עבור: Describes common limited-partnership and GP/LP structures and summarizes fund regulation and securities-law requirements for offering fund interests in Israel.

  2. [2] Israel Securities Authority — Government of Israel

    מצוטט עבור: Describes the ISA’s responsibilities for securities-investor protection, mutual-fund supervision, and corporate reporting.

  3. [3] Private equity, venture capital investments in Israel on the rise — S&P Global Market Intelligence

    מצוטט עבור: Reports combined PE/VC investment totals and explains the dataset’s transaction scope and exclusions.

  4. [4] FIMI Opportunity Funds — FIMI Opportunity Funds

    מצוטט עבור: Reports that FIMI has raised seven funds and that FIMI VII raised $1.25 billion; identifies investor geographies and categories.

  5. [5] Fortissimo Capital — Fortissimo Capital

    מצוטט עבור: Describes its focus on technology and industrial companies and reports its founding year and number of funds raised.

  6. [6] Tene Capital — Tene Capital

    מצוטט עבור: Describes the firm’s focus on established growth companies and activity in Israeli high-growth industries.

  7. [7] IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024 — KPMG Israel, IVC, and GNY

    מצוטט עבור: Reports 2024 Israeli venture-fund fundraising and available venture capital, and provides data on institutional investment in Israeli high-tech.

  8. [8] The private transaction market in Israel shows signs of recovery — Fahn Kanne Grant Thornton Israel

    מצוטט עבור: Reports first-half 2024 private-market transaction count and value and compares activity with 2023 and 2021.

  9. [9] PwC Israel Exit Report 2024 — PwC Israel

    מצוטט עבור: Reports 2024 Israeli high-tech exit data and specifies that the report covers deals valued above $10 million.

  10. [10] The Capital Market, Insurance and Savings Authority — Ministry of Finance, Government of Israel

    מצוטט עבור: Describes the Authority’s oversight of insurance, pension, and provident-fund markets.

  11. [11] More Interest on the Taxation of Carried Interest — Herzog

    מצוטט עבור: Discusses Israel Tax Authority circulars concerning carried-interest taxation in private-equity and venture-capital funds.