English

מדד המחירים לצרכן לכלל הצרכנים העירוניים

מדד המחירים לצרכן לכלל הצרכנים העירוניים (CPI-U) הוא מדד חודשי של לשכת הסטטיסטיקה של העבודה בארצות הברית, המודד את השינוי הממוצע במחירים של סל מייצג של סחורות ושירותים הנרכשים בידי משקי בית עירוניים. הוא מכסה יותר מ-90% מאוכלוסיית ארצות הברית ונעשה בו שימוש נרחב למעקב אחר אינפלציית הצרכן.

**מדד המחירים לצרכן לכלל הצרכנים העירוניים (CPI-U)** הוא מדד חודשי המופק בידי לשכת הסטטיסטיקה של העבודה של ארצות הברית (BLS), המתאר את השינוי הממוצע לאורך זמן במחירים שמשלמים צרכנים עירוניים עבור סל מייצג של סחורות ושירותים. זהו הרחב מבין מדדי המחירים לצרכן העיקריים של ה-BLS, והוא מכסה יותר מ-90% מאוכלוסיית ארצות הברית. ה-CPI-U משמש בהרחבה כאינדיקטור לאינפלציית הצרכן וכבסיס להתאמת תשלומים נבחרים ומדדים כלכליים. [1][2]

תחולה ואוכלוסייה

ה-CPI-U נועד לייצג את דפוסי ההוצאה והמחירים של אוכלוסיית ה-CPI-U, ולא של כל תושב בארצות הברית או של משק בית מסוים. אוכלוסייתו כוללת משקי בית עירוניים באזורים סטטיסטיים מבוססי ליבה וביישובים עירוניים שבהם 10,000 תושבים או יותר. הוא משתרע על משקי בית בעלי מצבי תעסוקה והכנסה מגוונים, ובהם שכירים בשכר שעתי, עובדים בשכר, עצמאים, מובטלים, גמלאים ואנשים מחוץ לכוח העבודה. [2]

קבוצות מסוימות אינן נכללות באוכלוסיית היעד: אנשים החיים באזורים כפריים שאינם מטרופוליניים, משקי בית חקלאיים, אנשים בבסיסים צבאיים, אנשים בקהילות דתיות, ואנשים במוסדות כגון בתי כלא ובתי חולים פסיכיאטריים. כתוצאה מכך, ה-CPI-U אינו מודד ישירות שינויי מחירים עבור אותן אוכלוסיות. הכיסוי הרחב שלו גם אינו משמעו שהוא מתאר בדיוק את חוויית האינפלציה של כל משק בית נכלל. דפוסי ההוצאה של משקי בית שונים, ולכן השפעתו של שינוי מחיר על משק בית אחד עשויה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהשפעתו על ה-CPI-U. [2][3]

ה-CPI-U נבדל ממדד המחירים לצרכן לעובדים שכירים ולעובדי פקידות (CPI-W). ה-CPI-W מכסה אוכלוסייה מצומצמת יותר: משקי בית העומדים בקריטריונים מוגדרים של תעסוקה והכנסה בעיסוקים זכאים. אוכלוסיית ה-CPI-W היא תת-קבוצה של אוכלוסיית ה-CPI-U ומייצגת כ-30% מכלל אוכלוסיית ארצות הברית. המדד המשורשר לכלל הצרכנים העירוניים (C-CPI-U) משתמש באוכלוסיית ה-CPI-U, אך הוא מדד נפרד שנוסחתו נועדה להתחשב בתחליפיות צרכנית בין קטגוריות פריטים כאשר המחירים היחסיים משתנים. [2][4]

סל ההוצאות והעלויות הנכללות

המדד מכסה סחורות ושירותים שנרכשו לצריכה בידי אוכלוסיית הייחוס שלו. ה-BLS מארגן את סעיפי ההוצאה ליותר מ-200 קטגוריות בתוך שמונה קבוצות עיקריות: מזון ומשקאות; דיור; ביגוד; תחבורה; שירותי בריאות; פנאי; חינוך ותקשורת; וסחורות ושירותים אחרים. הסחורות, השירותים ומשקלי ההוצאה הספציפיים מיועדים לייצג את הצריכה של אוכלוסיית ה-CPI-U, ולא רשימה קבועה שאינה משתנה לעולם. [2]

ה-CPI-U כולל חיובים מסוימים הקשורים ישירות לרכישות, כגון מסי מכירה ומסי בלו, וכן כמה אגרות שימוש ממשלתיות, כולל חיובי מים וביוב, אגרות רישום רכב ואגרות מעבר בכביש אגרה. הוא אינו כולל מסים שאינם קשורים ישירות לרכישת סחורות ושירותים לצריכה, כגון מס הכנסה ומסי ביטוח לאומי. הוא גם אינו כולל פריטי השקעה — ובהם מניות, אג"ח, נדל"ן וביטוח חיים — משום שהמדד מיועד למדוד מחירי צריכה ולא את שווי החסכונות או ההשקעות. [1][2]

הדיור הוא חלק מרכזי בסל. עבור בתים בבעלות דייריהם, ה-CPI מודד את שירות הדיור המסופק לדיירים באמצעות שכר דירה שקול לבעלים (owners’ equivalent rent, OER) — אומדן של שכר הדירה שבעלי הבתים היו משלמים כדי לשכור את ביתם, ללא ריהוט או שירותים. הבית עצמו נחשב לטובת הון או השקעה ולא לפריט צריכה. לפיכך, ה-CPI אינו כולל את מחיר הרכישה של בית בבעלות דייריו כמחיר ישיר של מחסה, ואינו כולל ריבית משכנתה, מסי רכוש, דמי תיווך במקרקעין או רוב עלויות התחזוקה והשיפור כהוצאות צריכת דיור בבעלות. שכר דירה של מגורים עיקריים ו-OER הם המדדים העיקריים לעלויות מחסה עבור שוכרים ובעלי בתים, בהתאמה. [5]

איסוף מחירים וחישוב

ה-BLS אוסף מחירים של הסחורות והשירותים המשמשים ב-CPI באזורים עירוניים ובמוסדות קמעונאיים ושירותיים מדגמיים; הוא אוסף מידע על שכר דירה באמצעות סקר נפרד של יחידות שכירות. הנתונים המפורטים משולבים למדדים של פריטים ומיקומים בודדים, ולאחר מכן מצורפים לקטגוריות רחבות יותר ולמדדים גאוגרפיים. משקלי ההוצאה המשמשים בצירוף מגיעים מסקרי הוצאות הצרכן, המעריכים כיצד אוכלוסיית המדד מחלקת את הוצאותיה בין קטגוריות. [1][4]

ה-CPI-U הוא מספר מדד, לא סכום בדולרים ולא מדד ישיר של עלות סל אישי של כל משק בית. ברוב סדרות ה-CPI, בסיס הייחוס הוא 1982–84 = 100: רמת המדד הממוצעת לאורך 1982, 1983 ו-1984 נקבעת ל-100, וערכי מדד מאוחרים יותר מבטאים את רמות המחירים ביחס לבסיס זה. שינוי בסיס הייחוס משנה את קנה המידה של רמות המדד אך אינו משנה, כשלעצמו, את שיעורי השינוי באחוזים בין תקופות. [2]

ה-BLS מעדכן תצפיות מחירים מדי חודש ומעדכן משקלות הוצאה מדי שנה, תוך שימוש בנתוני סקר הוצאות הצרכן. המשקלות קובעים כמה כל קטגוריה תורמת למדד המצטבר; לקטגוריה בעלת משקל הוצאה גדול יותר יש בדרך כלל השפעה רבה יותר על מדד כלל הפריטים מאשר לקטגוריה בעלת משקל קטן יותר, אם כל השאר שווה. עדכוני המשקלות מסייעים לסל לשקף שינויים בדפוסי ההוצאה של הצרכנים לאורך זמן, אף שנתוני ההוצאה והמשקלות הנגזרים מהם מתייחסים לתקופת ייחוס ולא למעקב רציף אחר רכישותיו הנוכחיות של כל משק בית. [6][7]

מדדים שפורסמו ופרשנות

ה-BLS מפרסם מדדי CPI-U עבור ארצות הברית ועבור אזורים גאוגרפיים שונים, לצד מדדים לקבוצות הוצאה, לפריטים בודדים ולצברים מיוחדים נבחרים. מדד כלל הפריטים הארצי מכונה לעיתים "ה-CPI הראשי". המדד "כל הפריטים למעט מזון ואנרגיה" הוא צבר נפוץ נוסף המדווח; הוא מוציא מתחולתו את שתי הקטגוריות הללו ואינו זהה ל-CPI-U של כלל הפריטים. ה-BLS מפרסם גם מדדים מתואמים עונתית וגם מדדים שאינם מתואמים עונתית, במקומות שבהם הדבר רלוונטי. [1][8]

שינוי באחוזים ב-CPI-U לאורך פרק זמן נתון משמש בדרך כלל לביטוי האינפלציה באותו פרק זמן. תקופת ההשוואה חשובה: שינוי מחודש לחודש ושינוי ל-12 חודשים עונים על שאלות שונות. נתונים מתואמים עונתית מסירים השפעות עונתיות מחזוריות מוערכות כדי להקל על ניתוח תנועות בסיסיות. הם משמשים בדרך כלל לניתוח קצר-טווח של מגמות מחירים. נתונים לא מתואמים משקפים מחירים שנצפו ללא התאמה עונתית זו, ומשמשים בדרך כלל בהסדרי הצמדה של תשלומים. [8]

סדרות CPI מתואמות עונתית עשויות להיות מתוקנות כאשר גורמי העונתיות מחושבים מחדש. ה-BLS מחשב מחדש את הגורמים מדי שנה עם פרסום נתוני ינואר, והתהליך עשוי לתקן מדדים מתואמים עונתית עבור חמש השנים הקודמות. מדדים מתואמים עונתית ישנים יותר נחשבים סופיים לפי התהליך האמור, בעוד שמדדים לא מתואמים אינם כפופים לתיקון שנתי זה של גורמי העונתיות. לפיכך, על משתמשי הנתונים להבחין במצב ההתאמה של סדרה ולשקול את גרסת הנתונים המתואמים עונתית בעת השוואת נתונים היסטוריים. [9]

שימושים

ה-CPI-U משמש כאינדיקטור כלכלי וכדפלטור להמרת סדרות כלכליות מסוימות למונחים מתואמי אינפלציה. הוא משמש גם במגוון מנגנוני התאמה. ה-BLS מציין שימושים הכוללים התאמת רמות זכאות להכנסה לסיוע ממשלתי, מדרגות מס פדרליות, עליות יוקר מחיה המחויבות פדרלית, שכר ומשכורות במגזר הפרטי, מדדי עוני והצמדות שכר דירה צרכניות ומסחריות. תוכניות או חוזים מסוימים עשויים להתייחס לאוכלוסיית CPI מסוימת, לאזור גאוגרפי, למדד פריט ולכלל התאמה מסוים, ולכן "מוצמד ל-CPI" אינו בהכרח אומר שכל הסדר משתמש באותה סדרה או באותו חישוב. [1][4]

נתוני CPI-U משמשים גם חוקרים, עסקים, ארגוני עובדים, סוכנויות ממשלתיות ומשקי בית לתיאור שינויים במחירי הצריכה. המדד עצמו אינו מזהה את הגורם לתנועת מחירים, אינו חוזה אינפלציה עתידית ואינו מודד שינויים בכל רכיב של רווחת משק הבית. זהו סיכום סטטיסטי עבור אוכלוסייה וסל מוגדרים, שנבנה בהתאם לתחולה ולשיטות שפורסמו. [1][3]

מגבלות והבחנות

ה-CPI-U הוא ממוצע על פני אוכלוסייה רחבה, ולכן ייתכן שלא יתאים לחוויה של פרט מסוים. משק בית שמוציא חלק גדול יותר מתקציבו על קטגוריה שעולה מהר יותר מהמדד הכללי עשוי להתמודד עם שיעור שינוי מחירים שונה מה-CPI-U; גם משק בית בעל מיקום, מצב דיור או תמהיל צריכה שונים עשוי לחוות תנועות שונות. ה-BLS יוצר מדדי מחקר עבור כמה תת-קבוצות אוכלוסייה, אך מציין הסתייגויות מתודולוגיות עבור סדרות אלו, ובהן העובדה שאזורים מדגמיים, חנויות, יחידות שכירות, פריטים ומחירים משותפים עשויים שלא ללכוד את כל ההבדלים הספציפיים לקבוצה. [3]

יש להבחין גם בין CPI-U לבין מדדי מחירים אחרים, ובהם CPI-W, C-CPI-U ומדד המחירים של הוצאות צריכה אישיות (PCE). מדדים אלה נבדלים בכיסוי האוכלוסייה, בנוסחה, במקורות הנתונים או בתחולת ההוצאה. לכן הם עשויים לדווח על שיעורי שינוי מחירים שונים באותה תקופה מבלי שתהיה בכך סתירה ישירה: כל אחד מהם משקף את התכנון הסטטיסטי ואת יעד המדידה שלו. [2][4]

היסטוריה וגישה לנתונים

ה-BLS החל לפרסם מדדי מחירים לצרכן נפרדים עבור 32 ערים בשנת 1919, בעקבות עבודות קודמות על הוצאות משפחתיות ואיסוף מחירים. פרסום קבוע של ממוצע עירוני ארצי בארצות הברית החל בשנת 1921, עם אומדנים המגיעים לאחור עד 1913. ה-CPI תוקן במהלך הזמן כדי לעדכן דגימות ומשקלי הוצאה, להרחיב כיסוי ולשפר שיטות. [10]

ה-BLS משחרר נתוני CPI מדי חודש באמצעות הודעות החדשות שלו, טבלאות ומאגרי נתונים מקוונים. הסדרות זמינות ברמות גאוגרפיות וברמות פריט שונות, אף כי מידת הפירוט משתנה לפי מיקום. משתמשים המשווים תצפיות צריכים לזהות את האוכלוסייה (CPI-U או מדד אחר), קטגוריית הפריט, האזור, התקופה, בסיס הייחוס ומצב ההתאמה העונתית כדי להבטיח שהנתונים שנבחרו עונים על השאלה המיועדת. [1][8]

מקורות

  1. [1] Consumer Price Indexes Overview — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Describes CPI coverage, collection, expenditure weighting, geographic availability, and uses including economic deflation and payment adjustments.

  2. [2] Consumer Price Index Frequently Asked Questions — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Defines the CPI population, population exclusions, expenditure groups, included taxes and fees, excluded investment items, and distinction between CPI-U and CPI-W.

  3. [3] R-CPI-I and R-C-CPI-I Homepage — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: States that CPI-U covers over 90 percent of the U.S. population, may not reflect an individual household, and discusses limitations of subgroup research indexes.

  4. [4] Consumer Price Index: Calculation — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Explains CPI calculation, expenditure weights, and uses including federal tax brackets and cost-of-living adjustments.

  5. [5] Measuring Price Change in the CPI: Rent and Rental Equivalence — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Explains shelter, rent, owners’ equivalent rent, treatment of owned housing as a capital good, and housing costs outside CPI consumption scope.

  6. [6] Weight (wait) up! Increasing the Relevance of Consumer Price Index Weights — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Describes the annual spending-weight update introduced beginning with the January 2023 index and the prior biennial update practice.

  7. [7] Relative Importance and Weight Information for the Consumer Price Indexes — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Explains CPI relative importance values as expenditure weights and cautions that they are not direct estimates of current spending patterns.

  8. [8] Seasonal Adjustment Frequently Asked Questions — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Explains seasonal adjustment and typical uses of adjusted and unadjusted CPI data.

  9. [9] Seasonal Adjustment in the CPI — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: States that seasonal factors are recalculated annually and can revise the previous five years of seasonally adjusted indexes.

  10. [10] Consumer Price Index: History — U.S. Bureau of Labor Statistics

    מצוטט עבור: Summarizes the beginning of city-index publication in 1919, national U.S. city average publication in 1921, and historical estimates extending to 1913.